יום שישי, 10 באפריל 2015

[הרשימה] 7 מנגות ספורט שאסור לפספס


ספורט בשנים האחרונות הפך לאלמנט אוננות אצל נשים לפופלרי יותר ויותר ביפן ובעיקר בתחום המנגה והאנימה, זה לא סוד שנשים בעיקר מחזיקות כיום את התעשייה הזאת, בעיקר כי הם אלו שלרוב קונות את האנימות שלהם. אבל כשאנחנו מדברים על מנגת ספורט, מי באמת זה שהופך את זה ללהיט שם? אפשר להגיד שקודם הבנים ואז הבנות. אז הינה הרשימה השניה שלי והפעם בנושא מנגות ספורט!

מחקר קטן שעשיתי הוכיח שנשים קונות יותר DVD מבלוריי ביפן, כל סדרות האנימה המבוססות על משחק אוטומה מוצאות את עצמם נמכרות פי 10 עד 20 יותר מהבלוריי מה שהופך את הסדרה להצלחה מסחררת, ומקביל התחלתי לשים לב שסדרות כמו האייקיו, פריי, קרוקו נמכרות באלפי עותקי DVD יותר מבלוריי, מה שעוד יותר הוכיח שתעשיית אנימות הספורט הנשים מחזיקות. במנגות כמובן המציאות שונה, רוב המנגות שלהם הם שונן מה שלרוב בנים ביפן קונים והדברים האלו בעיקר מקבלים פופלריות גדולה אחרי חשיפה מסוימת שיכול לקרות מאנימה בעיקר או אפילו הרבה לפני אנימה, מישהי מציירת דוג'ינשי בעל תוכן מיני ומוכרת אותו בקומיקט מה שגורם לנשים להתחיל לקרוא את המנגה אף על פי שהמגזין לא הכי מוצא חן בעניהם.

אבל כל זה לצד, גם חפירה מיותרת כי הפוסט הרגיש לי ריק, הינה הרשימה~


Real
מציאות, שם שאני יותר מעדיף לקרוא לו בעברית, היא מנגה מאת טאקהיקו אינואה היותר מוכר ממנגה אחרת בשם סלאם דאנק שבטוח ששמעתם עליה. גם כאן מדובר על כדורסל, אבל כדורסל שונה ומיוחד, כדורסל נכים, משהו שממש לא אופייני לראות במנגות או בכלל התייחסות שקיים דבר כזה ביפן, אבל כן קיים והסדרה הזאת חשפה בפני רבים את הספורט המיוחד והפכה לפופלרית ברחבי יפן לא פחות משאר הסדרות של אינואה. לעומת שאר הסדרות שאציין כאן, מציאות היא טיפה שונה אמנם ספורט זה ז'אנר גדול פה וניתן לראות פה ושם משחקים אבל ההתייחסות הגדולה יותר של הסדרה זה הדמויות והמציאות המאוד קשה שהם עוברים, עיקר התרכזות בשלוש דמויות שכל אחד מהם חווה משהו המתקשר לכדורסל וכך הם מוצאים את עצמם משתלבים בחברה בצורה כזאת או אחרת, המלצה חמה להיעזר בטישו ליד במהלך הקריאה ולנשום חזק, לא סדרה פשוטה אבל מהנה ומצוינת.


Hajime no Ippo
אחת מהסדרות הארוכות ביותר אי פעם שיצאו ביפן היא במקרה גם סדרת ספורט, האג'ימה נו איפפו, ואם להתייחס בתירגום חופשי, 'הצעד הראשון'. אל תתנו לאורך להרחיק אתכם מזה, איפפו היא סדרה מצוינת שממש חבל שהרבה אנשים לא קוראים, סדרה שהצלחתי להתחבר אליה מאוד מהר עקב היותי מתאגרף בעצמי בעבר וגם ההזדהות שלי עם איפפו פשוט הלכה וגדלה ככל שהסדרה המשיכה מה שמצא אצלי פינה מאוד טובה בלב. אחד החסרונות אולי הכי גדולים שיש כאן לדעתי זאת הרומנטיקה, התקדמות אחת ל-250 פרקים בממוצע שמאוד חבל שזה קורה כי כולנו יודעים כמה איגרוף ורומנטיקה הם כמו צמד שקשה שלא לבנות אותו ביחד. אבל אם נעזוב את זה לרגע בצד אפשר להגיד שאנחנו עוברים כאן ממש קריירה שלמה של מתאגרף וחבריו, הדמויות כאן נבנות בזהירות אבל בהתמדה ואחת היתרונות של הסדרה לעומת שאר הסדרות כאן זה הדרמה והאקשן במהלך כל קרב, איגרוף הוא ספורט שאתה נלחם לבד ולא כקבוצה מה שמאפשר לך להתרכז מצוין גם בדמויות וגם בירבים מה שמגוון לנו את הקריאה מאוד.

Ashita no Joe
מאגרוף לעוד אגרוף, הפעם אל המנטור והאבא של כל מנגה ספורט, אשיטה נו ג'ו, או ג'ו של המחר. אחת מההצלחות של מגזין שונן מאגזין בתחילת דרכה כללה בעיקר סדרות ילדים ודברים פשוטים ולא מורכבים שבעיקר משכו קהל צעיר עד ששני סדרות שינו את כל התדמית של המגזין הזה, אחת מהם הייתה אשיטה נו ג'ו שהתרכזה בבריון שניסו למשוך אותו לעולם האיגרוף ללא רצונו עד שבאמת הצליח להבין מה חשוב לו בחיים. ככל שהסדרה מתקדמת האלנטים הילדותיים הולכים וקטנים, טקסט עשיר ודמויות שלא פשוטות לכל מנגקה ליצור מקבלות כאן חיים ומעשירות את הסדרה הזאת כל כך שסחפה מליוני מעריצים ברחבי יפן לקנות את המגזין וכמובן לאחר מכן לאנימה מאוד פופלרי ששודרה במדינות רבות בחו"ל. יש שיגידו שזה ישן מדי ולא יהיה טוב כמו הדברים היום, אז תרשו לי לתקן אתכם, דברים ישנים הם אלו שבנו את הדברים שאתה קורא היום, אז מה אם הציור שלהם לא כל כך טוב ויש פרצופים מוזרים פה ושם? ברגע שאתה מצליח להתסדר בהתחלה ולהשתלב לתוך הסיפור אין שום דבר שיוכל לעצור אותך מלהמשיך לקרוא אחר כך, ואולי זה יגרום לכם לקרוא עוד כמה פנינות מאותם שנים שאף אחד אמנם לא מסתכל לכיוון שלהם אבל אם יכולים להיות אנשי מפתח שיובילו את החברים שלכם לשם.

!!Haikyuu
אי שם בשנת 2010 קראתי מנגה בשם בעלזבאב והיה בה ארק של כדורעף ממש משעשע, אחרי הארק אמרתי לעצמי 'הלוואי ושונן ג'אמפ יעשו לעצמם איזה סדרת ספורט טובה בנושא, זה יכול להצליח', שנים לאחר מכן המשאלה שלי התגשמה עם מנגקה שמאוד חיבבתי מהסדרה הראשונה שלו וציפתי בקוצר רוח לסדרה נוספת שלו, אני יעיד שלעבור מסדרת אימה מצוינת לספורט לא הרגיש לי טבעי כל כך, אבל עם תחילת של הסדרה האייקיו הצלחתי לשים לך איך המנגקה משלב את הפרצופים הקריפים והדברים המוזרים שהוא כל כך אוהב באימה לתוך הסדרה הזאת ולא מאמין שמישהו יכל לעשות את זה טוב יותר ממנו. כסדרת ספורט יש להאייקיו הכל, קאסט מצוין, גיבורים אדיוטים ומשעשעים, מנג'ר יפיפיה ומשחקים עוצרי נשימה, אבל מה מייחד את הסדרה הזאת שהצבתי אותה דווקא כאן ולא במקום נמוך יותר או במקום לשים משהו אחר? זה בעיקר הציור והעברת תוכן שהציור הזה מצליח להעביר מהיד של המנגקה אלא המוח של הקורא. התנועות המוזרות שאפשר לראות מהדמויות במהלך המשחק והדפים הכפולים שבעיקר מציגים משהו חזק גורם לי לפתוח את העניים למימדים שלא הכרתי ולפעור את הפה כל פעם מחדש כאילו שזאת הפעם הראשונה שאני נתקל בסדרה.

Chihayafuru
אז אחרי סדרת סיינן וכמה שונן, הגיע הזמן לדמוגרפיה נוספת שיודעת לעשות את זה, נכון? אז הינה, קבלו את צ'יהיפורו, סדרת ג'וסיי (כן, ג'וסיי ולא שוג'ו!), סדרה העוסקת במשחק קלפים מסורתי שנקרא קארוטה. אמנם קארוטה היא לא כמו איגרוף, כדורסל או כדורעף, אבל קארוטה היא עדיין ספורט. אחד מהדברים המפתיעים של הסדרה הזאת היא הכיוונים שהיא הולכת אליהם, דברים שממש לא צפיתי מראש קרו בסופו של דבר והשאירו אותי מופתע כל פעם מחדש. אני יעיד שהחשיפה הראשונה שלי לסדרה הייתה דרך האנימה, המנגה לא הספיקה ממש להשלים פערים עד לעונה השניה ככה שרק לקראת סוף העונה השניה מצאתי את עצמי קורא את המנגה, אמנם השוני לא כל כך גדול וזה מה שטוב כי אני יכול להגיד לכם ללכת לקרוא או לראות ואני כמעט בטוח שתצאו עם אותו גדול של חיוך משניהם. המשחק אמנם כן ירגיש מעט מוזר יותר במנגה כי הוא דורש גם האזנה עם שילוב של מהירות ולכן אני חושב שתצליחו להבין את עיקרון המשחק יותר מהאנימה אבל ממליץ ממש בחום לא לפספס גם את המנגה המייצגת לנו קאסט דמויות מ-צ-ו-י-ן! ואפילו נגיעות של רומנטיקה שאנחנו אמנם מקבלים בשלב מאוחר של הסדרה, אבל אנחנו מקבלים את זה בצורה שאני אישית אהבתי וקיוותי.

Eyeshield 21
ההתלבטות הקשה ביותר שהייתה לי עם כתיבת הפוסט הזה היה בין שני המקומות הראשונים, לכן אני רק אציין שעדיין לא הגעתי להחלטה וכנראה שגם לעולם לא אגיע, אבל תראו את שתי הסדרות שמקומות הראשונים כשווי ערך. איישליד 21 היא מנגת ספורט פופלרית נוספת משונן ג'אמפ המספרת על ספורט שמפתיע שנשמע מיפן, פוטבול אמריקאי. אני חושב שמספיק חפרתי והסברתי בפוסט נפרד על איישליד 21 אבל לא יפריע לכם אם אחזור טיפה על הדברים נכון? הציור המשעשע של מורטה בהתחלה שלא יגרום לכם לעצור לקרוא, ההתפתחות הכי מהירה של ציור במנגה היא כאן, מדבר פשוט וג'נרי שבערך כל אחד בזמנו יכל לעשות לממש יצירת אמנות, הדמויות, התלבושות, האקשן והתנועות המסובכות לציור מוצגות כאן כאילו הוא 50 שנה עבד על לשפר את עצמו כאשר זה בכלל קרה בכמה שנים בודדות תוך כדי השקעה והתמדה במשהו שהוא מאוד אוהב, יחד עם המנגקה השני שהיה אחראי על הסיפור ולדאוג שאת האקשן המטורף שרואים בטלווזיה בארה"ב מדי שבוע יגיע אל דפי המנגקה בצורה שתרגום לנו להשתכנע שהספורט הזה שווה כל רגע, וכל שניה חשובה בה שגם את זה מציינים שם ללא הפסקה ולמתח עוצר נשימה.

Slam Dunk
סלאם שכבר ציינתי כאן בפוסט פעמיים, גם מגיעה מטאקהיקו אינואה שכתב את מציאות וגם שוות ערך לדעתי לאיישליד 21. אחת מהסדרות המשפיעות ביותר ביפן עקב כך שהצליחה להפוך את הליגה היפנית בכדורסל מאחת הנוראיות ביותר בכוכב שלנו לאחת המוצלחות והמבוקשות ביותר על ידי נערים וצעירים שמסיימים בית ספר ומתים רק לשחק בליגה כבר. כדורסל אמנם נראה לכולנו כמשחק פשוט אם לא יותר מדי חוקים, אבל אינואה ממהר בסדרה הזאת לעצור אתכם ולהסביר כל דבר וכל פרט ככה שקורא יצא במצב כמו הדמות הראשית שלנו, סאקוראגי, שגם אנחנו וגם הוא נתפתח ונבין לאט לאט הכל כמו שצריך. מעבר לסאקוראגי שהוא אולי אחת הדמויות הראשיות הכי טובות שאי פעם נכתבו, יש לנו קאסט לא פחות טוב שמצליח לשלב לנו כאן קבוצה מנצחת שמתמודדת עם קשיים פנימיים וחיצוניים ובעיקר מלחמת סאקוראגי ורוקווה אבל בסופו של דבר מצליחה לגרום לעצמה לבלוט מעבר למה שהייתה קודם לכן. בדיוק כמו באיישליד הציור כאן משתפר בצורה אסטרונומית, אולי לא במהירות המטורפת שהיה למורטה אבל זה באיזשהו שלב זה קורה וזה קורה בבום שאני אישית כקורא וכאחד שקרא המון מנגות הצליח להפתיע אותי יותר מכל, מהציור השוניני הפשוט והרגיל לציור ריאליסטי מדהים שלא היה צריך אפילו טקסט כדי להעביר את מה שהדמויות אומרות, ההבעות פנים המדויקות והברורות של הדמויות פשוט העבירו לקורא הכל, אינואה שגם חשב כך עשה פשוט פאנלים ואפילו בסוף, פרקים שלמים בלי טקסט בכלל (!) שגרם לי להרגיש רע שאני בכלל מעביר דף גם אחרי שהבנתי את כל מה שהוא ניסה להעביר בדף אחד בלבד.


אני לא בטוח שהצלחתי בקטעים הקצרים האלו להעביר כל מה שרציתי אבל אני משתדל לעשות אותם באורך הזה כדי שאוכל להעביר את הפינה הזאת בצורה קצת יותר קבועה ופשוטה, עכשיו אני בטוח שהרבה ישאלו למה לא XX אז הינה כמה הסברים לפני שאתם שואלים, ויש לכם טענות, לכו על זה, מחכה בתגובות.
- דיאה נו אייס, פרינס אוף טניס, אוקיקו - אחלה של סדרות אבל לא קראתי מספיק בשביל בכלל להכניס אותם לרשימה, מקווה בהזדמנות שאשלים פערים לפנות להם התייחסות כאן.
- וואן אוטס, טאץ', קוקאו נו היטו, רוקיז - לא קראתי בכלל, אבל כנ"ל.
- פינג פונג - קיבל התייחסות ברשימה הקודמת לכן העדפתי לא לשים אותו פה הפעם על מנת שיהיה כאן יותר גיוון של דברים שלא ממש דיברתי עליהם בעבר.
- קרוס גיים - יותר 'חלק מהחיים' מאשר ספורט, רוב המשחקים כלל לא מלאים לכן לא ראיתי לנכון להכניס אותו לכאן, אבל סדרת אדירה שאני ממש ממליץ לקרוא או לראות, שניהם מצוינם.
- קרוקו נו באסקט - אני אצטט חבר שהצליח לסכם לי במשפט כל מה שאני חושב על זה 'קרוקו היא אחלה סדרה, לא כזאת רעה, יש אחלה של דמויות, אחלה של זרימה בעלילה, הכל טוב, הכל חוץ מכדורסל', קרוקו היא אחת הסדרות הכי שנואות עליי, אני קורא אותה עוד מאז שהיא יצאה, מעולם לא אהבתי אותה ותמיד עיצבן אותי שהמנגקה פשוט לא מבין בכדורסל, הרבה שטויות ודברים שאני מרגיש ברצינות כאילו השופט במנגה הוא מכור אבל בפועל זה המנגקה שכמות הידע שלו בכדורסל פשוט נוראית, הרבה אנשים באו אליי בטענות שאני בוכה על "העל טבעיות" שיש בסדרה הזאת, ותכלס זה בכלל לא מעניין אותי, יש את זה באיישליד ואפילו ביותר מוגזם, אבל לפחות איישליד הולך לפי החוקים בצורה מסודרת, וגם הוא כתוב פי מליון טוב יותר כמובן.






7 תגובות:

  1. פוסט מאוד נחמד. תודה.

    לגבי ״למה לא XX״ - שמתי לב שלא רשמת את Last Inning ברשימת אלה שלא נכנסו לרשימה. יצא לך לקרוא את זה? אם לא, ממליץ.

    השבמחק
    תשובות
    1. תרגמו פחות מחצי מהמנגה כשההוצאה האחרונה היתה לפני איזה חצי שנה - נראה לי שזה יהיה מזוכיזם טהור להתחיל אותה עכשיו..

      מחק
    2. פעם ראשונה שאני שומע על הסדרה הזאת האמת... אנסה בהזדמנות, תודה על ההמלצה.

      מחק
  2. 2014 היתה תור הזהב לאנימות ספורט, ובהחלט נראה שהעניין בהן עלה מאז.
    אגב, פוסט שלם על סדרות ספורט, ואפילו לא סדרת בייסבול אחת? וואה וואה וואה!

    לגבי פינג פונג - גם אם היא לא היתה בפוסט הקודם שלך, היא עדיין לא באמת שייכת לכאן. היא אמנם סדרה מדהימה, אבל הפוקוס שלה הוא יותר על הקרבות (מהמילה קורבן, כן?) של אדם שרוצה להיות ספורטאי ומיינדסט של ספורטאים מאשר על פינג פונג עצמו.

    לגבי קורוקו - לדעתי גם הדמויות גרועות, וזה אחד ההבדלים המהותיים בין קורוקו להייקיו. בהייקיו גם הדמויות המשניות עם זמן המסך המועט מצליחות להיות עמוקות ומעניינות, בעוד שבקורוקו אפילו הדמויות המרכזיות שטוחות ומשעממות.

    מכל הרשימה שהבאת אני קראתי/ראיתי רק את צ'יהאיהפורו והייקיו, אבל רובן נמצאות בבאקלוג שלי, מחכות שאני אתחיל אותן סוף סוף. נקווה שזה יקרה כבר בקרוב, אה?

    בכל מקרה, אחלה פוסט, ח"ח!

    השבמחק
    תשובות
    1. כי לא קראתי שום מנגה בייסבול עד הסוף/עד שלב מתקדם, דיאה נו אייס היה הכי רחוק שלי, 50 ומשהו פרקים, זה חור שצריך להשלים ואני לא עושה את זה ;;

      מחק
  3. רשימה נחמדה :)
    בא לי כבר שהאיקיו 2 תתחיל לשדר~
    ואפשר לקבל גם צ'יהאיהפורו 3 בבקשה?

    אגב, תוסיף לרשימת הצפיה העתיקית שלך בבייסבול את טאישו יאקיו מוסומה.

    השבמחק
  4. רשימה טובה!
    הייתי מחליף בין הג'ימה נו איפפו לאשיטה נו ג'ו, התחברתי יותר לאיפפו P:

    השבמחק