יום ראשון, 5 באפריל 2015

[מבט אל העבר] חורף 2000


מבט אל העבר היא פינה חדשה בבלוג שאני אנסה להפעיל אחת לכמה חודשים, כנראה שגם אצטרך עזרה לפעמים הבאות אז תקראו, תהנו ופרטים מלאים בסוף הפוסט למי שמעוניין לעזור. כמו שזה נשמע הפינה תעסוק בהתסכלות על העונות שאף פעם לא יקבלו 'קטלוג' או סוג של פוסט דעות ראשניות/סיכום עונה, או לפחות זה מהמקומות שאני גולש בהם. הפינה תיתן במה לסדרות שאף אחד לא זוכר, לא שמע ומחפש לעצמו איזה משהו פשוט ולא מיוחד ופופלרי לצפייה, כאחד שאוהב לראות ברנדומליות סדרות שרק קורצות לו לעין מוצא את עצמו עם הרבה פנינות לא מוכרות.



בדיוק כמו שהכותרת והלוגו מציינים, הפוסט הראשון בסדרת 'מבט אל העבר' יעסוק בעונת חורף 2000 (דצמבר 1999 עד פברואר 2000). בעבר, לעומת היום היו המון סדרות ארוכות ששודרו לאורך זמן ארוך של חודשים ואפילו שנים מה שצימצם באופן די משמעותי את כמות הסדרות החדשות שיופיעו בעונה מיכוון שהיה מחסור בשעות שידור לאנימה, אחת מהעונות שסבלו ממצב כזה הייתה העונה הזאת.


- כל פוסט יכלול אך ורק עונה אחת משנה מסוימת.

- לא תהיה עקביות רציפה של עונות ושנים בין הפוסטים.
- לא כל הסדרות מאותה עונה יהיו כאן, אך ורק סדרות מלאות של 25 דק', ולא סדרות ילדים
- נכון להיום, אך ורק סדרות טלווזיה יקחו חלק בפינה
- אצפה עד הסוף בסדרות שאהבתי, אבל גם סדרות שלא סיימתי ימצאו את עצמם כאן

זהו, אני חושב, אז שנתחיל....?

חורף 2000 כולל בתוכו 27 אנימות, 10 מתוכם סדרות טלווזיה, 5 סדרות מתאימות לקטגוריות שהצבתי ועליהם תשמעו כאן.


Boogiepop Phantom
6 לינואר 2000 עד 23 למרץ 2000
12 פרקים | TV | Madhouse | Light Novel
יוצר: Kadono Kouhei 
מוזיקה: TV Tokyo Music (לא מצויין אדם ספציפי)
AniDB - 7.25 | MAL - 7.31 | ציון אישי - 7
פנטזיה, מיסתורין, אימה, על טבעי, פסיכולוגיה
סטטוס: 12/12 - הושלם

לפני 5 שנים, סדרת רציחות מזוויעות מזעזעות עיר שלמה ועכשיו, השמועות שוב החלו. בוגיפופ... כולם מכירים את בוגיפופ: תפגוש אותה ביום אפל אחד ואתה תיעלם. אנשים מדברים על זה וצחוקים: אף אחד לא באמת מאמין שהיא קיימת בימים אלו. עדיין, מקרים מוזרים מתחילים לקרות באפלה, מקרים שמקבלים הרבה צורות. משהו נמצא שם...


מכירים את הסדרות האלו שקצת חופרות ולא הכי מובנות אבל ככל שמתקדמים עם הפרקים מבינים שאנחנו נמצאים בתוך פאזל ולקראת הסוף או בסוף הסדרה הצלחנו לאחד הכל לצורה אחת ולהגיד 'לא רע'? אז זהו, שבוגיפופ היא לא אחת כזאת, היא עשתה דרך זהה ודומה להרבה סדרות כאלו (תקנו אותי אם אני טועה, אבל לדעתי בוגיפופ היה בין הראשונים שהשתמש בסגנון הזה באנימה) אבל בסופו של דבר עדיין אני לא מצליח לאחד את הפאזל ולהבין. ראשית בואו נחזור קצת אחורה לחלק הטכני שלרוב אני אוהב להתחיל איתו, קאדונו קוהיי אז ידוע בתור כותב לייט נובלים צעיר וחדש בתחום אשר התחיל את 'סדרת בוגיפופ' כשנתיים לפני עליית האנימה, היום, בוגיפופ היא אחת הסדרות לייט נובל הארוכות יותר שקיימות עם 18 כרכים נכון להיום ועדיין יוצאת. האנימה עצמה לא עשתה אדפטציה 'ישירה' של הנובל, אלא 'עקיפה', באנימה השתמשו באלמנטים, דמויות ואירועים שקרו בספר הראשון של הסדרה שנקרא Boogiepop and Others. את הקרדיט לבימוי מקבל כאן וואטאנבה טאקשי, היותר מוכר באותם זמנים כבמאי של סדרת סליירס וגם בהמשך ביים כל דבר של סליירס, ובנוסף את שאקוגאן נו שאנה, שתיהם סדרות לייט נובל שמצאו את הצלחתם גם בנובל וגם כאנימה. לסיום החלק הטכני נשאר לציין שקרדיט למוזיקה כמעט ולא קיים, והדבר היחיד שמצאתי הוא שניתן קרדיט לערוץ TV Tokyo.





הסדרה לכל אורכה היא אפיסודית ולא בהכרח הולכת ברציפות נכונה של הטיימלין של הסדרה, כל פרק מתמקד בדמות אחרת ובנקודת המבט שלה על האירועים והקשר שלה לאירועים שקרו 5 שנים לפני הסדרה, מה שגורם לצופים לצפות בקטעים זההים לחלוטין כמה וכמה פעמים לאורך הסדרה. האקספוזיציה לא מדגימה לנו סוג של התחלה של משהו אלא יותר שאנחנו באמצע, כאילו אירחנו לאיזה סרט ומשם התחלנו לצפות ועלינו לנחש עם הרמזים שקורים במהלך הסדרה מה קרה לפני כן, כאן, לעומת סדרות אחרות שעושות את אותו סגנון העברת הסיפור לא הצלחתי להתחבר לדרך שבא העביר הבמאי את הסיפור. מצאתי את עצמי מסתבך ולא מבין הרבה מאוד במהלך הסדרה ואפילו עכשיו אחרי שסיימתי, אפשר להגיד שזאת דרך טובה לגרום לי ללכת לקנות את הנובל ולקנות ורעיון טוב כי אנימה לרוב היא כמו פרסומת ארוכה למקור שלה, מצד שני אין לי ממש גישה לקנות  את זה כי גם ההוצאה באנגלית כבר מזמן מחוץ לדפוס. הדמויות, לעומת העלילה הרגישו לי הרבה יותר פשוטות להבנה, אמנם למרות הדברים ההזויים שקרו לרובם אחר כך ובילבלו אותי קצת הצלחתי להבין פחות או יותר מה ניסה כאן להעביר היוצר בעזרת כל דמות ודמות וכל אחת והסיפור האישי שלה לחוד, אחת הנקודות החזקות של הסדרה הזאת. דבר נוסף שאהבתי בסדרה, וראיתי שאני די בודד בקטע הזה זה סגנון האומנותי שלו מבחינה ויזואלית, כאשר יש דמות במרכז המסך המסגרת מטושטשת וכאשר אנחנו בסביבה חיצונית שלרוב חשוכה יש תוספת של שחור ואפלה במסגרת, מה שמאוד התאים לאווירה ולסיפור שניסו כאן להעביר. המלצה אישית כשאתם מורידים למצוא גירסאת R3, שזאת ההוצאה של הסדרה מחוץ ליפן באזור 3 (קוריאה, הונג קונג וכ'ו) שם האיכות הטובה ביותר והגירסא הלא מצונזרת, כמובן שיש כאלו ששיחקו קצת ושמו סאונד יפני וכתוביות באנגלית באופן מסודר וטוב שמאפשר לצפות בסדרה. הסדרה כמובן רק לDVD וככל הנראה שלא תצא לה עונה נוספת לעולם וגם לא חידוש בבלוריי מיכוון שלא היו פופלרי כלל ביפן, מצד שני הייתה מאוד פופלרית במערב.







Pilot Candidate
10 לינואר 2000 - 27 למרץ 2000
12 פרקים | TV | Xebec | Manga
יוצר: Sugisaki Yukiru
AniDB - 6.3 | MAL - 6.6 | ציון אישי: 4
אקשן, מכה, מדע בדיוני, חלל, צבא
סטטוס: 3/12 - נזרק

העולם הותקף על ידי יצורים מסתוריים העונים לשם 'ויקטים' - מפלצות חלל ענקיות שנשלחו להשמיד את זיאון, וכל התושבים שלה. ההגנה היחידה שיש לזיאון היא 4 האלות - מכות בעלות חיים, המחוברות כל אחת בנפרד לטייס אחד וטכנאי. עם גיוס גבוהה לטייסים, משימתה של האקדמיה לאלות לאמן מועמדים צעירים בעלי יכולות מחוננות על מנת שיום אחד יוכלו להטיס אלה. מועמד #88, זרו, בדיוק הצטרף לאקדמיה ועמוק בפנים, מהר מאוד, בתוך האפלה נחשפים דברים המקשרים את זרו והמועמדים מהמחזור שלו אל האלות.


כשחשבתי על הרעיון של כל הפינה הזאת ובחרתי דווקא בעונה הזאת, בהתסכלות ראשונית הייתי די בטוח שאני לא אתאכזב יותר מדי, שיש כאן רמה לא רעה של סדרות ואני עשוי מאוד להנות אפילו, עד שהתחלתי את הסדרה הזאת. לא הייתי אומר שציפתי למשהו מדהים כאן, אבל זה היה תת-רמה מתחת לכל ביקורת. יוצא לי בהמשך לגלות שזה בכלל נכתב על ידי סוגיסאקי יוקירו, המוכר יותר בתור הבחור שאף פעם לא מסיים סדרות, ואם הוא מסיים אז הוא עושה טובה למישהו, AKA היוצר של DN Angel. אני לא זוכר כבר כמה עשרות של סדרות רצות אצלו ממש בימים אלו כאשר הוא בוחר תמיד להזניח אותם, והכתיבה שלו ממש לא בשמיים. סיפור לצד בנתיים, סטודיו Xebec שלקח על עצמו את האדפטציה הזאת לשנים יזכר יותר טוב כסטודיו שיודע להפיק סדרות מכה בCGI מוצלח, מושקע ומעולה, רק שאז... התקציב כנראה שלא היה בשמיים, באותה שנה הסטודיו עדיין היה שייך לProduction I.G ובמקביל לסדרה הזאת שודרה הסדרה Zoids למי שזוכר שגם שודרה בארץ, שם ההשקעה בCGI הייתה בכמות רמות מעל זה. אם יש משהו חיובי שאני כן הולך להגיד על הסדרה הזאת, זה המוזיקה, שללא שום ספק, הטובה ביותר בעונה הזאת. המלחין שאולי לא הכי מוכר לכם אבל ביפן הפך די לאגדה שנעלמה בזכות המוזיקה שעשה לסרט The Five Star Stories, פרנצ'ייס שעד היום מגזין NewType מדגיש על קיומו. המוזיקה הייתה מצוינת ומדהימה, אפילו הפתיח היה נטו סאונדטראק ללא מילים שגרמו לסדרה הזאת להיראות פחות גרועה.




כמו שקודם ציינתי אחת הבעיות העיקריות של הסדרה הזאת הייתה הצפייה בה, CGI כלל לא מושקע שמרגיש כאילו איזה סטודיו משחקים סוג ב' הושכר כדי לעבוד על זה, וכן, גם באותם שנים היה ניתן להפיק CGI כמו שצריך, אל תעמיטו בערכם של האנשים באותם שנים, אמנם היה להם פחות טכנולוגיה מפותחת או תקציב, אבל אי אפשר להגיד שהיו עושים תמיד דברים גרועים עם זה. הבעיה השניה היה הקושי של האנימטורים להשאיר את הדמויות עם אותו הפרצוף לאורך הפרקים שיצא לי לראות, כל כמה פריימים תמיד היה נראה לי כאילו מישהו מתעלל בפנים שלהם, או שבכלל עברנו לדמות אחרת שאם הוא לא היה מדבר, כנראה שהייתי בטוח שזאת דמות אחרת לגמריי. העלילה המאוד לא מקורית, שלא שאני תמיד מחפש מקוריות אבל אם כבר משהו שמליון פעם עשו, תעשו את זה כמו שצריך, גם לא קרה. הדמויות המאוד מאוד שטחיות ממש לא עזרו להתקדמות הדברים בצורה מסודרת והיה פשוט בלתי נסבל להתמקד על אותה נקודה לאורך 3 פרקים בלי להרגיש שאנחנו מתקדמים בכלל, שגם בסופו של דבר קרה בסופו של הפרק השלישי שכבר שם הבנתי שאני לא הולך להמשיך את זה. ממש לא הסדרה המומלצת מהעונה הזאת, או בכלל, אבל אם אתם מעריצים של סוגיסאקי, יש לכם זמן פנוי ודברים קטנים כמו מכות מעוצבות גרוע לא מפריעים לכם, לכו על זה. באיזשהו מקום בתוכי מעבר לשיעמום שהיה בסדרה הזאת, אני ממש עצוב, עצוב שזאת הסדרה היחידה שהייתה מספיק פופלרית, מבחינת מכירות ולא רייטינג, שזכה לאיזשהו של המשך, או בכלל אם תשאל אוטאקו עם זיכרון טוב ותשאל אותו על חורף 2000 כנראה שאת הסדרה הנוראית הזאת הוא יזכור לפני כולם.




Carried by the Wind:
Tsukikage Ran
26 לינואר 2000 - 19 לאפריל 2000
13 פרקים | TV | Madhouse | Original
במאי: Daichi Akitarou (Kamisama KissFruits Basket)
AniDB - 7.63 | MAL - 7.19 | ציון אישי: 8
הרתפקאות, קומדיה, היסטוריה
סטטוס: 13/13 - הושלם

טסוקיקאגה ראן, הגיבורה הראשית היא סמוראי ללא אדון לשרת שמטיילת מסביב ליפן, במהלך הטיול שלה נתקלת ראן בבחורה ששונה לחלוטיין ממנה, מיאו, נערה סינית שמומחית באומניות לחימה. שתיהן, היפוך אחד של השני מוצאות את עצמן מבלות ביחד בין כפר לכפר ביפן, נתקלות במסעדות שמוכרות סאקה טוב, יאקוזה, עבריינים, סמוראים, רוצחים שכירים, חברים מהעבר ומי לא.


שוב מאדהאוס? כן, שוב מאדהאוס, לא אמור להיות משהו שיפתיע אתכם, אחרי הכל מאדהאוס כבר די ביססו את מעמדם הרבה שנים לפני כן וגם היום, סטודיו ענק שיכול להחזיק על עצמו בכל עונה כמות אנימות מאוד גדולה, עד כדי כך שהיו שנים שהריצו 7 אנימות בעונה אחת (!!) חבל רק שאף פעם ביפן לא מכבדים את העבודות המעולות שלהם ואין להם כמעט דברים שמוכרים טוב, כמה טוב שיש להם תמיד ספונסרים עשירים. בחזרה לעניינו, אחת מהסדרות החביבות יותר עליי בעונה הזאת ובכלל בז'אנר, טסוקיקאגה ראן היא גם סדרה אפיסודית (עלילות שמתחילות ומסתיימות בפרק אחד) רק לעומת בוגיפופ שציינתי קודם שגם פחות או יותר בסגנון הזה, כאן זה שונה, יש לנו את אותן צמד דמויות לאורך כל הסדרה ובעצם מה שמשתנה זה הדמויות המשניות, סוג של פאטרן שחוזר על עצמו לאורך כל הסדרה אבל לא בקטע רע שבלתי נסבל לצפייה אחרי כמה פרקים, לאורך כל הסדרה אני לא חושב שהיה מצב שאמרתי 'נמאס לי' גם אם זה הרגיש לפעמים שזה חוזר על עצמו. אחד החסרונות שהיו לדעתי בסדרה היא המוזיקה, סאהאשי טושיהיקו הוא אגדה של מוזיקה, עשרות סדרות בורכו במוזיקה שלו, הייתי רוצה להגיד על זה גם כאן, אבל הוא יותר הפסידו מאשר הרוויחו, המוזיקה כמעט ולא הורגשה, כן שמעתי, לא הכי התחברתי אליה ולא הצלחתי לשלב אותה עם הסצנה הספציפית, היא נשארה מתחת לממוצע, שהיה קצת חבל כי השאר בסך הכל היה בסדר...




תמיד ניסתי לחפש את הטוויסט הזה במהלך הסדרה, הוא לא הגיע לצערי, אבל אני חושב שבגלל שהצלחתי כבר להישאב לאווירה הזאת שחוזרת על עצמה בכל פרק גרם לי בסופו של דבר סוג של להנות מזה, אני מקווה שכל אחד שיצפה בזה גם יכנס לאווירה הנכונה ויצלח להנות. הסדרה הזאת היא היחידה מכל הסדרות שתראו כאן שיצא באיכות ממש טובה לצפייה, ככה שחווית הצפייה שלכם תהיה הרבה יותר טובה מהשאר כאן, לא שזה אלמנט הכרחי לשיפוט של סדרה אבל עדיין, זה מעט נתן את הפוש הקטן הזה. 2 הדמויות הראשיות מגיעות קצת אחרי עידן הזהב של הגברים, אמצע שנות ה-90 שבהם אם הייתה גיבורה במרכז העניינים, כנראה שיחשבו שאתם מעריצי GITS או חובבי סרטי ג'יבלי, ו'מגניבים' ידברו איתכם על סלאם דאנק, דרגון בול או יויו האקושו, אז נכון שלא היה קל לשלב דבר כזה אחרי תקופה כזאת אבל הינה לדעתי זה הצליח בצורה מספיק טובה בשביל לרצות צופה ממוצע באנימה לדמויות טובות, מיאו בנוסף מדובבת על ידי אוקומורה אקמי, שגם עשתה את נאמי מוואן פיס במקביל לאותה עונה. דגש אחרון, שאני כותב בעריכה אחרי הפרסום בכלל, כרוגרפיה מצוינת של אקשן בדמויות, פשוט אנימציה משגעת!





Miami Guns
6 לפברואר 2000 - 21 למאי 2000
13 פרקים | TV | Group Tac | Manga
יוצר: Momose Takeaki (Magikano)
מוזיקה: Nakagawa Kou (Basilisk)
AniDB - 6.76 | MAL - 6.69 | ציון אישי: 7
קומדיה, אצ'י, שונן
סטטוס: 13/13 - הושלם

מיאמי גאנס הוא בעצם צמד שוטרות העונות לשם סאקורקוג'י יאו, אישה עשירה שהחליטה להצטרף למשטרה כי זה נראה לה כיף ומגניב לפוצץ דברים ולרדוף במהירות של 300 קמ"ש בכל מיאמי, והשניה היא אמאנו לו, אישה צנועה, נבונה, במקרה גם בתו של מנהלת תחנת המשטרה הראשית של מיאמי, צמד חמד שמוצא את עצמו בסיטואציות משעשעות לאורך כל העונה כאשר יאו מנסה תמיד למצוא תשומת לב ולו דואגת שהיא תישאר בחתיכה אחת אחרי הכל.

אתם יודעים מה היה חסר לי בעונה הזאת אחרי שראיתי את הכל? קומדיה, לא משהו ברמה שגורם לי להתפאק מצחוק, אלא משהו סטנדרטי שאפילו יגרום לי לחייך, גם זה מספיק, והינה מצאתי, את מיאמי גאנס. משטרת מיאמי מגנה על אזרחים, אזרחים יפנים במקרה, במקרה גם אי אפשר להשתמש בדולר אמריקאי שם, אלא רק דולר מיאמי, כל תחנת המשטרה מורכבת מיפנים, עם שם פרטי סיני, אה וכמובן, גנדו מחכה שיאו תרד בגיל שלה ותוכל להיכנס לתוך אוונגליון 6.66. לא סתם, אבל גנדו באמת שם, רק בלונדיני, אחרת הכל, מיאמי. זאת לא בדיחה, זה באמת מה שקורה בסדרה הזאת, כמות מטורפת של רפרנסים, הומור די ישן  אבל עדיין עובד, עובדה שהצלחתי לצחוק לא פעם במהלך הסדרה, חבל אבל שהפרק הראשון היה היחיד שממש גרם לי לצחוק, אבל בכל אופן לא ביקשתי מעבר לזה. היוצר, הבמאי והאחראי על המוזיקה היו אנשים שלא באמת מוכרים אז וגם לא היום לתעשייה, לא בלטו מעולם בשום מקום אבל אם מישהו ביפן יזכור את שמם טוב זה כנראה בגלל מיאמי גאנס. על הסטודיו ככל הנראה שלא שמעתם, הוא קצת פשט את הרגל לפני 5 שנים לצערי והעובדים שם מצאו את דרכם להקמת סטודיו דיומאדה (קאנקולה,עקומה נו רידל).





בדיוק כמו טסוקיקאגה ראן, גם כאן יש לנו 2 בנות שהם דמויות ראשיות דומננטיות, אמנם הם קצת יותר מודרניות, והרבה פאנטי שוטס תקבלו מהם בזמן הצפייה, ואפילו פרקים שלמים שיאו תהיה בתחתונים (לא, לא מהסוג המושך שיש לכם היום, אם זה מושך אתכם בכלל), הרבה פחות... איך להגדיר... ייצוגיות נגיד ממה שאמרתי קודם על נשים באותו עידן, פחות מהסוג שהצופים ראו כתחליף או משהו לא רע שבה יש ייצוג נשי טוב, אלא סתם כזה בנות משעשעות עם נגיעת אצ'י. גם כאן, חוץ מארבעת הפרקים האחרונים, הכל אפיסודי, אבל בסוף מקשרים לנו את כל האירועים שהיו לאורך הסדרה, לא כמו מהסוג של 'הפאזל' אלא היותר פשוט של אירועים קטנים שזוכרים מהפרקים הקודמים ומזכירים לנו 'אה, גם זה היה'. המוזיקה כאן לא בלטה במיוחד אבל היא הייתה סבירה ומתאימה לאווריה, כאשר היה צורך בה. דגש די גדול שהייתי רוצה לציין זה הדיבוב באנגלית, כל הסדרות שיהיו בפוסט הזה קיבלו באופן מפתיע הוצאה בארה"ב, כולם דובבו, וללא שום ספק שמיאמי גאנס לוקח את כולם בקטע הזה, אמנם אני לא חובב גדול של דיבוב באנגלית למצוירים הסינים שלי, אבל הדיבוב כאן רק הוסיף והוסיף להומור שיש לסדרה הזאת להציע, ממליץ בחום לצפות לפחות בפרק אחד מדובב, מבטיח שתצאו עם חיוך.



Mushrambo
5 לפברואר 2000 - 23 לספטמבר 2000
32 פרקים | TV | Toei Animation | Original
במאי: Imazawa Tetsuo (Ayakashi)
מוזיקה: Horii Katsumi (Gegege no Kitarou)
AniDB - 6.59 | MAL - 7.16 | ציון אישי: 8
הרפתקאות, דרמה, פנטזיה, מדע בדיוני
סטטוס: 32/32 - הושלם

לעומת הסדרות הקודמות בעונה הזאת, מושרמבו היא סדרה שלא תורגמה עד סופה, אז למה היא כאן? טוב, כי היא דובבה לאנגלית ולעברית במלואה, רגע, אתם אומרים בעצם שמה שראיתי זה לא היה מושרמבו האמיתי? נכון, זה לא היה. מושרמבו, או בשמו המערבי, שינזו, היא סדרת אנימה מבית טואי שנכתבה על ידי אחת ממדפיסי הכסף הגדולים שהחברה הזאת יכלה למצוא לעצמם, טודו איזומי (זה קבוצת כותבים בפועל, אני פשוט נוטה להגדיר קבוצות כאלו כאדם אחד, בעיה שלי, תחיו עם זה), שמצא את עצמו כותב את כל סדרות פריקיור בעתיד ואת אחד הסדרות הכי יצרתיות, טובות, מעולות, בלתי נשכחות שאי פעם עלו למסכים ביפן, קיוסוגיגה. בשילוב עם הבמאי המאוד לא מובן, אימאזווה טאטסו, שפעם עושה סדרות ילדים ופעם עושה סדרות ילדים למבוגרים בעל תוכן כבד, כמו דיג'ימון טיימרס שגם ספג פגיעה קשה מהמעבר שלו מיפן למערב, רק ששם אנשים טרחו לתרגם הכל ולגרום לאנשים לראות שדיג'ימון היא לא ממש סדרה תמימה כמו שכולם חשבו. אז חיים סבן, ידידנו היהודי והעשיר בארה"ב רכש את הזכויות של שינזו בכל העולם, ערך, מחק, השמיד ומה לא עשו האנשים שלו ובעצם יצרו משהו חדש, קצת מזכיר פה ושם את הקונספט של מושרמבו ביפן אבל זה עדיין לא היה אותו דבר, לצערי אין לנו שום אפשרות לצפות נכון להיום מעבר ל-5 פרקים מתורגמים שיצאו, ואם אתם יודעים יפנית מספיק בשביל לצפות בהכל, אני מקנא בכם כל כך. לא ארחיב מעבר וממש לא אעביר ביקורת על משהו שנערך לחלוטיין, רק רציתי להוסיף ולהדגיש שגם זה היה בעונה הזאת וגם את זה ראיתי, גם אם לא בדיוק את מה ששודר שם.




זהו. לא, באמת, זהו, אמרתי בהתחלה שזה רק מה שיהיה הרי! טוב, אז אם אהבתם, לא אהבתם, משהו מפריע לכם? הייתם מעדיפים שאתייחס למשהו יותר ולא עשיתי את זה? או להפך? דברים שלדעתכם חסר כאן והיה יכול להיראות טוב יותר? או להפך, דבר שהעמסתי כאן ועדיף היה בלי זה? איך העיצוב, אחלה? כן, אני רוצה שתענו לי על כל השאלות כי זה מאוד חשוב לי, ככה לפחות אדע לא רק שאנשים קוראים, אלא גם אם שווה לי בכלל להמשיך את זה, אמנם אני אמצא את עצמי צופה בהרבה סדרות בכל מקרה, רק שהרעיון של הפינה הזאת עוזר לי למקד את עצמי לעונה מסוימת ככה שלא אצטרך ממש לחזור עליה בעתיד.

דבר נוסף ואחרון, אהבתם? רוצים לעזור? כי אני צריך עזרה! אמנם זאת עונה יחסית קלה ופשוטה ולכן תוך שבוע וחצי הצלחתי לסיים הכל, אבל יש עונות הרבה יותר ארוכות, עונות עם סדרות ממש ארוכות ולא כולם ממש 11-13 פרקים, אני הייתי רוצה גם להרחיב ולהוסיף אולי סרטים או OVA מיוחדים שיוצאים באותה עונה, ככה יותר לחשוף אנשים לדברים מגניבים, שאני די בטוח שהם לא מכירים (אני יכול להתערב שחוץ משינזו כמעט אף אחד לא שמע על האחרים, אולי בוגיפופ כי זה שודר בארץ בעצם, אבל חוץ מזה זהו). אז כל מה שאתם צריכים לעשות זה ליצור איתי קשר באימייל, תצרפו לשם פוסט, סיקור בפורום, כתבה בעיתון, משהו שאני יכול לדעת איך אתם כותבים. לא צריך זמן בשביל זה, הפוסט הבא בפינה הזאת יהיה ככל הנראה רק באוגוסט, ככה שגם אם ניקח על עצמו עונה גדולה ונחלק את הסדרות בנינו, אין סיבה שלא נסיים.

אגב, אם סתם בא לכם לזרוק לנו שנה ועונה מסוימת לכו על זה, אולי אשקול. בעיקרון אפשר כל עונה שהיא לא מ-2015, כדי שלא אחזור על עצמי פה, יש לנו כבר חורף ובסוף החודש תקבלו ביקורת אישית מהאביב, אבל רצוי ועדיף דברים שהם לפני 2012. תודה שקראתם, מקווה שנהנתם. (הרשימה שהיה אמור לצאת שלשום, יצא בשישי הזה).

4 תגובות:

  1. לא ייצא לי לראות אף אחת מהסדרות פה, למרות שאני כן באמצע צפייה בסדרה Infinite Ryvius שהחצי השני שלה רץ בעונת חורף 2000. מצד אחד היא מרגישה כמו בעלזבוב בחלל, שזה נשמע לא רע, קרבות החלל יותר איטיים וריאליסטיים ושונים ממה שאנחנו מכירים מאנימות בדרך כלל. מצד שני, אני כבר אחרי אמצע הסדרה ואין לי כמעט שום חשק להמשיך.
    בכל מקרה, אחלה רעיון, למרות שזה מרגיש מזוכיזם טהור לראות את -כל- האנימות מאותה עונה ולא להסתפק בהיילייטים (לטובה ולרעה). הייתי ממליצה להתמקד בשנות ה-90, הן יותר אקזוטיות לקורא המודרני ויש בהן לא מעט סדרות טובות שלא מוכרות במיוחד לצופי אנימה כיום.

    השבמחק
  2. קונספט נחמד, גם כתבתי פוסט בסגנון שנה שעברה על עונת חורף 2002, http://blog.jiyuu.org/?p=268 , המסקנה שלי בסופו של דבר אבל הייתה שלא יהיה לי כוח לעשות את זה שוב באמת.

    אם אתה מתכנן להמשיך אני חושב שיהיה לך הרבה יותר ריאלי לעשות את זה בפורמט של ביקורת על ה3~ פרקים הראשונים, יותר כמו פוסטים בתחילת העונה מאשר בסוף. ככה במקום שתצטרך לצפות בסדרות שלמות של 13-26 פרקים תוכל להסתפק בכמות הרבה פחות עצומה.
    אומנם הביקורות יצאו פחות מדויקות ככה, אבל אני חושב שיהיה דיי בעייתי לעשות ביקורות מלאות על עשרות סדרות, אלא אם יש לך ממש הרבה זמן, או שתפלטר באופן דיי אגרסיבי סדרות בעיקר להיילייטים(מה שעלול לגרום לך לאבד כמה סדרות שתופסות תאוצה מאוחר יותר\פחות פופולריות).


    שווה אגב לציין שבזמן שרוב הסדרות בפוסט הזה לא באמת מוכרות(ובצדק, הן נראות דיי נוראיות חחח), בוגיפופ פאנטום זו לאסדרה שהייתי מתאר אותה כ"סדרות שאף אחד לא זוכר, לא שמע ומחפש לעצמו איזה משהו פשוט ולא מיוחד ופופלרי לצפייה".
    אחרי הכל אפילו שהסדרה יצאה לפני 15 שנה היא עדיין בטופ 1000 סדרות הפופולריות של מאל(שזה אתר יחסית צעיר, בANIDB סביר להניח שזה יהיה מדורג משמעותית גבוה יותר).
    זה אומנם לא אוונגליון או אפילור רזפון\טריגאן או שאר הסדרות הסופר-קלאסיות האחרות, אבל זו בהחלט נחשבת לסדרה יחסית מוכרת.

    השבמחק
  3. נתת/ה לי זפטה אל העבר המתוק.
    בהחלט הסדרות הללו עיצבו אותי כחובב אנימה והם חלק בלתי נשכח מילדותי.

    תודה רבה.

    השבמחק
    תשובות
    1. בשמחה.
      חבל שלא יצא לי לעשות עוד פוסטים מהסוג הזה מאז, מקווה שיצא לי לעשות כזה בחופשה הבאה שלי.

      מחק