יום שישי, 6 במרץ 2015

[הרשימה] 7 סדרות יצירתיות


'הרשימה' או בשמו המקורי, The List היא פינה באתר AnimeNewsNetwork המציגה נושא מסוים ו-7 דברים ממנו. למשל הנושא בכותרת כאן הוא סדרות יצירתיות, אז הכותב יציג 7 סדרות שהוא חושב שהם יצירתיות לדעתו, זה מגיע להרבה גוונים וסוגים שונים של דברים ומשהו שהפך לדבר שאני מאוד נהנה לקרוא מדי שבוע, אבל בהרבה מקרים אני מרגיש "אוף, איך הוא יכל לשכוח את XX ואת YY?!". אז הינה אני כאן, בלי תלונות אליו, מציג רשימה משלי של דברים שאני מכיר וחושב שצריכים להיות ברשימה. הפינה הזאת תהיה קבועה בכל יום שישי, בשבוע הראשון של כל חודש. זה גם הדרך שלי להחיות את הבלוג עד שיהיה לי רעיון על מה לכתוב.


הנושא הראשון לפינה החדשה הוא 'סדרות יצירתיות'. הגדרה שאני אישית נורא אוהב, יצירתיות זה דבר שלוקה בחסר באנימה, אין מה לעשות, רוב הרעיונות כבר די הגיעו לפני שנים, אמנם בצורות וסגנונות שונים אבל אם להסתכל כמו שצריך יש דברים שיוצאים היום עם קונספט שמזכיר משהו שיצא לפני 40 שנה, רק שנראה שונה במקצת. אבל יש סדרות שלדעתי בלטו בחלק הזה, חלקם לקחו קונספט שכולם מכירים אבל "בישלו" אותם בצורה טובה יותר לדעתי, אמנם רובם לא באמת הרוויחו הרבה כסף כי משום מה יצירתיות זה לא המילה החזקה בתחום האוטאקו ביפן, אבל ההפקה לא נכנעה וסיימה את הדברים בצורה טובה ומושקעת שגרמה לי עוד יותר להתאהב בסדרות האלו.

הרשימה הפעם מורכבת מ-7 סדרות שהם לא בהכרח הסדרות האהובות עליי, לא בהכרח הסדרות הכי יצרתיות או היחידות שלדעתי יצירתיות, היו מלא דברים שרציתי להכניס אבל הפעם החלטתי להציג בפניכם 7 סדרות מ-7 השנים האחרונות, כאשר כל סדרה תייצג שנה שונה. קבלו אותם!


Ristorante Paradiso | מנגה
11 פרקים | 2009

הסטודיו המעולה David Production מצא את ירית הפתיחה שלו לאדפטציה של אחת המנגות המפורסמות של אונו נאטסומה (Ono Natsume). הסדרה מספרת על ניקולטה, אישה צעירה שמגיע לרומא כדי למצוא את אמא שלה שעזבה אותה בילדות, אך עם התגלגלות האירועים מרגע שמצא את אמא שלה מוצאת את עצמה כשוליית שף במסעדה ששיך לחבר של אמא שלה. אין כאן קסם, הדמות הראשית לא קיבלה כוחות מיוחדים והכי חשוב - זה-לא-בבית-ספר-יפני-ממוצע! סדרה מאוד מרגיעה שעשויה להרדים אתכם קצת, לא כי היא משעממת, כי הכל הולך שם בקצב שלא ממהרים לשום מקום ואין יותר מדי הפתעות במהלכה, משהו רגוע ומהנה בסך הכל.  סדרה שהרבה הגדירו מוזרה או מטרידה בסופה, שאני לא בטוח אם להסכים או לא כי זה משהו די מקובל באירופה האמת, אבל לא אספיילר לכם, לכו לראות! 







Rainbow | מנגה
26 פרקים | 2010

Madhouse תמיד בעניי היה האור בקצה המנהרה כשקשור לסדרות סיינן או בכלל סתם סדרות שמרגישות למבוגרים שיכולה להעביר לקהל מסרים בצורה ברורה וטובה, ראינבוו היא אחת מהם. אמנם אדפטציה לא שלמה, כלומר לא דחסו את כל המנגה לתוכה (ותודה, כי היא מאוד ארוכה) אבל הצליחו להכניס את מיטב הקטעים המדהימים שבה ובעיקר את הרעיון הכללי שאני אישית מאוד אהבתי. כמו שאתם יודעים, או לא, יפן הייתה תחת שליטה של ארה"ב לאחר מלחמת העולם השניה, תקופה שהרבה לא ירצו לדבר עליה, בעיקר לא הנערים והצעירים שחיו באותו הזמן, סבלו מרעב, עוני, אבל הינה כאן יש כותב שסיפר משהו שככל הנראה לא אפתלא אם גם קרה במציאות, חבורת נערים נכלאים בשנת 1955 של יפן הכבושה ומוצאים את האור שלהם בקצה המנהרה, סאקוראגי ריוטה מוביל אותם מהאבדון אל הניצחון.







Hourou Musuko | מנגה
11 פרקים | 2011

גבר שרוצה להיות אישה, TRAP במונחי האוטאקו שלרוב מוצג בתור MOE, משהו לא מכוון, או סתם שטויות שלא באמת מסתכלות על האופי ומה שבאמת מרגיש הדמות שרוצה להיות כזאת, בהרבה, הרבה, אנימות שראיתי.  הורו מוסקו, היא סדרה שכן מתייחסת לדבר הזה וגם לדבר ההפוך, ילדה שרוצה להיות בן. אני חושב שעד שלא ראיתי את הסדרה לא הייתי בטוח שמישהו ביפן יקום עם עט ויכתוב דבר כזה ואם כן, לא הייתי בטוח שזה היה יוצא טוב ושאתעניין בזה בכלל. בעיות של גיל ההתבגרות מוצגות במגוון רב מאוד של יצרתיות באנימה אני חייב להדגיש, קטגוריה חרושה אבל לרוב עושים אותה לא רע, כאן היא מגיע בצורה שונה (וגם קצת מבלבלת, אבל עם הזמן מבינים הכל) עניינית ומעולה. Aoki Ei ביים את הסדרה, וכל דבר שראיתי שלו ראיתי אצלו דגש פשוט מטורף על דיאלוגים וטקסט וכאן לשם שינוי הוא שינה את הדגש יותר לדמויות ופחות לדיאלוגים, אבל גם אותם הוא לא הזניח למי שחושש.




Tsuritama | מקורי
 12 פרקים | 2012

הרבה סדרות מציגות דייג, באיזה חלק קטן וחשוך באחד הפרקים, אבל כמה מהם מתרכזות בדייג? משלבות עיצוב דמויות מגניב, אנימציה משעשעת ומגוונת שמרגישה כאילו נתנו לאנימטורים צעירים להתפרע אבל לשם שינוי זה יצא לא רע, קבלו את טסוריטאמה, עוד סדרת מצוינת מרצועת נויטאמינה שחשפה הרבה סדרות מצוינות שיכולתי להכניס לרשימה כאן, אבל הסתכמתי ב2. שהצבעים המשגעים (שעשו לי גם כאב עניים קצת) לא יקחו את תשומת הלב שלכם יותר מדי, הדמויות המצוינות והמטרות שהם מציבות לעצמם גרם לי הרבה פעמים לחשוב על תחביב כמשהו שהוא תמיד אפשר לעשות מעבר ולא להישאר באותו המקום ולא להתאמץ.









Uchoten Kazoku | נובל
13 פרקים | 2013

טומיהיקו מורימי מוכר יותר בתור היוצר של טאטאמי גלקסי (סדרה ממש ממש יצרתית שלא כתבתי כאן אבל הינה, לכו תראו) חוזר למסך הטלווזיה בקרדיט הכתיבה של הסדרה אוצ'וטן קאזוקו שמבוסס על נובל שהוא כתב מספר שנים לפני כן. הפעם ללא המוזריות של הבמאי שעבד איתו קודם, סטודיו PA Works שהחליט לשנות את האופי שלו לעונה אחת ולהתפרע עם סאקוגה ואנו כצופים רואים את אחד הדברים הכי מדהימים שיצאו באותה שנה ביפן. אמנם זאת הייתה שנה קשה עם הרבה דברים טובים, אבל כשמדברים על יצירתיות? אין ספק שאוצ'וטן קאזוקו הוא בין הראשונים אם לא הראשון. קיוטו המדהימה עם רקעים נפלאים שתמיד הסטודיו הזה יודע לעשות, דמויות מגוונות, דביבונים וטאנגו שהופכים לבני אדם שבעצם כל הסיפור הולך סביבם, טוויסטים ממש לא רעים בפרקים האחרונים וכמובן המסרים שהסדרה הזאת מנסה להעביר הגיעו ליעד ללא תקלות. אני התאהבתי בסדרה הזאת ואני לא רואה איך אתם לא תאהבו, אלא אם כן יש לכם בעיות עם אוזניים מוזרות? אין לכם, נכון?! 





Ping Pong | מנגה
11 פרקים | 2014

יש לי כל כך הרבה להגיד על זה, אבל אשתדל לא לחפור. פינג פונג היא הסדרה השניה במסגרת נויטאמינה שדיברתי עליה קודם. הסדרה הטובה ביותר (לדעתי) שנמצאת ברשימה הזאת ואחת הסדרות הטובות ביותר שנכתבו אי פעם. הרבה אנשים לא חבבו את הסגנון ציור מהפוסטר, טרילר, שיר הפתיחה או אפילו הפרק הראשון ופשוט לא טרחו להמשיך, תרשו לי לצעוק עליכם, אתם גרועים, תחזרו לזה. סדרה שפשוט זעקה במהלכה "אני הסגנון של שנות ה-90 שכולם שכחו", בשנות ה-90 היה סוג של סגנון שאני לא יכול לתאר אותו במילים אבל הוא היה ממש חסר בשנים האחרונות וכבר חשבתי שלא אזכה לראות משהו כזה, והינה פינג פונג הגיע, עם צוות מצוין, מדבבים, ודמויות שגרמו לי כל כך הרבה לבכות על כך שזה נגמר. עכשיו רק נשאר להתפלל שזה יצא מחוץ ליפן שאוכל לקנות ובכך להגיד ליוצרים, תודה. אה כן, כמו שזה נשמע, אנימה על פינג פונג.







Death Parade | מקורי
 12 פרקים | 2015

תהלוכת המוות שעדיין הולכת ובועטת טרם הסתיימה, וגם כבר נתתי כאן חשיפה מסוימת על דעתי לפרק הראשון והשני בקצרה בפוסט ביקורת על עונת חורף 2015, לכן אין סיבה להרחיב יותר מדי. תהלוכת המוות היא סדרה חצי-אפיסודית, חלק מהפרקים מספרים סיפור אחד בודד שמתחיל ונגמר באותו הפרק וחלק קצת לוקחים את עצמם לפרקים הבאים. הסדרה מספרת על דקיום, ברמן שנמצא במקום שנקרא קווינדקיום ומקבל אליו בכל פעם 2 אורחים שעליהם לשחק משחק אשר עלול לקבוע את גורלם, איפה הטוויסט? לכו לראות, למה שאני אספר לכם? הסדרה הזאת הדהימה אותו כאשר יצא כסרט בפרויקט האנימטורים הצעירים וכנראה שתמשיך להדהים אותי גם בשאר הפרקים שנשאר לה, חבר'ה צעירים ומוכשרים קיבלו את המשימה לעבוד על זה ואם תחום האנימה יהיה מלא באנשים כמוהם, לדעתי? אני עוד אמשיך להיות אוטאקו מחיוך עוד הרבה שנים.






אז מה דעתכם על הפינה? איך מהתקצור והתרשמות הקצרה שלי? מצאתם לעצמכם פה משהו שלא ראיתם ושעכשיו בא לכם לראות? מכירים עוד סדרות יצרתיות שבא לכם לשתף ולספר שלא טרחתי לדבר עליהם כאן? לכו על זה, מחכה לכם בתגובות.

8 תגובות:

  1. פוסט מאוד נחמד ורשימה מעניינת, אבל אני מאוד לא מסכים עם האמירה שלך. אני חושב שיש המון יצירתיות באנימה, בין אם זה בנושאים ובין אם זה בביצוע. אשמח להוסיף עוד כמה סדרות בלי חפירה (הרי זה הבלוג שלך ולא שלי) שאני חושב שהן מאוד יצירתיות, בנוסף הייתי שמח לו היית מציע נושא כזה לקבא״ב :)

    החלטתי גם לצמצם ל7 סדרות למרות שהייתי רוצה יותר:
    - Aru Tabibito no Nikki - מוזר, קצר, מעניין.
    - Baccano! - המון דמויות, סיפור ממש מעניין, אחלה ביצוע.
    - Chihayafuru - הבה נפיח חיים בנושא מוזר
    - Detroit Metal City - חבל על המילים
    - FLCL - כנ״ל
    - Thermae Romae - הבה נשלח בונה אמבטיות (לול) רומאי ליפן המודרנית ונראה מה קורה
    - Touhai Densetsu Akagi - ציור מוזר, ״אין לי מושג מה הם עושים אבל אני בטוח שזה גאוני״

    תודה על הפוסט, היה מעניין.

    השבמחק
    תשובות
    1. השתדלתי בעיקר להתרכז בTV מלא של 25 דק' בערך לפרק אז שללתי כמה דברים ממש ממש יצרתיים וטובים שציינת כמו FLCL וDMC, אולי אתן להם פינה אחרת, במיוחד לFLCL שאני ממש אוהב.
      התלבטתי נורא בין הורו מוסקו וצ'יהיפורו, אבל החלטתי בסוף לשים את הורו מוסקו בעיקר כי אני דוגל בהלכיר לאנשים סדרות חדשות והיא הפחות מוכרת מבין השתיים אז החלטתי לשים אותה, אבל גם כאן אין ספק, צ'יהיפורו הוא מסוג הספורט שאנחנו לא רגילים לראות מה שהופך אותו לייחודי ומדהים. אני רוצה עונה שלישית מתישהו ):

      מחק
    2. אין ספק ששמת סדרות מצויינות, את אלה שראיתי אני מאוד אוהב ואת אלה שלא אני מתכנן לראות יום אחד.
      גם אני נורא אשמח כשתוכרז עונה שלישית לצ'יהאיפורו!

      מחק
  2. רעיון לא רע בכלל! עם כל האהבה שלי לאונו נאטסומה, אני מופתעת שעדיין לא ראיתי את ריסטורנטה פרדיזו, ואפילו עדיין לא הורדתי אותו כדי לקדם בבאקלוג העצום שלי.
    הורו מוסוקו בהחלט סדרה ייחודית. לצערי צפיתי בה כשהיא יצאה, והייתי אז בת איזה 15, אז די השתעממתי ממנה ולא הבנתי אותה לעומק והערכתי אותה כמו שצריך. בהזדמנות אעדיף לקרוא את המנגה, שהאנימה מעבדת רק קמצוץ מהאמצע שלה.
    טסוריטאמה היא אחת מהאנימות האהובות עליי בכל הזמנים (שזו רשימה עצומה האמת, אבל מה רע בלאהוב דברים?), היא תמיד מביאה לי חיוך ענק על הפרצוף, ממש אנימה שאפשר להתאהב בה. ולי הצבעים לא הכאיבו בעיניים, להיפך, הם היו מנעמים לעיניים שלי.
    אוצ'וטן קאזוקו היתה בין היתר סיפור אהבה לקיוטו עצמה, וכמובן גם סיפור משפחתי נפלא, מצחיק ומרגש. הסינמתוגרפיה בסדרה היתה אדירה, ובכללי חבל לי שPA לא ניסו לחזור לסגנון הזה, הוא ככ עדיף על הסגנון הגנרי שלהם.
    על פינג פונג חפרתי כבר כל כך הרבה שכבר אין לי מה להוסיף, חוץ משמבחינתי הסדרה היא 11/10.
    כמובן, יש עוד המון סדרות נורא יצירתיות ומגניבות שיצאו בשנים האלה, נגיד מאווארו פינגווינדראם, שבדיוק סיימתי ריווץ' שלה אתמול בלילה.

    השבמחק
  3. ריסטורנטה פרדיסו והורו מוסקו פשוט נהדרות!!
    צריכה להמשיך את אוצ'וטן קאזוקו וצוריאטמה :)

    השבמחק
  4. אחלה פוסט.
    2 סדרות שאני קצת פחות מסכים בנוגע למקום שלהם ברשימה:

    דט פארייד, עם הייפ שיש סביב הסדרה סביר להניח שאני בדעת מיעוט כאן אבל אני חושב שהסדרה הזו היא פשוט ביצוע הרבה יותר סנסציוני ומשמעותית פחות טוב לBartender.
    הפורמט של הסדרות, ובצורה מצחיקה אפילו חלק משמעותי מהמיקום, מאוד דומה. וכן הנושא האמיתי(חיים של אנשים) מאוד דומה.
    בדט פארייד פשוט ניסו להוסיף דברים "מגניבים"\"בוגרים" כמו אנשים בין חיים למוות, משחקים שמשלבים בתוכם כאב\רגשות של המשתתפים וכו.
    בסופו של דבר אבל הדברים האלה לא באמת מוסיפים שום דבר אלא סתם לוקחים מהזמן מסך עם הסברים עליהם, והסדרה אפילו לא מתיימרת להציג איזשהו מסר מוסרי, סתם מראה החלטות שרירותיות בנוגע לחיים של האנשים בלי שום צדק מובנה.
    במילים אחרות בזמן שאני מסכים שהפורמט יחסית יחודי אני חושב שהאיכות לא מספיק טובה, ושיש אלטרנטיבה יותר מתאימה לרשימה

    פינג פונג, בניגוד לסדרה הקודמת שאני חושב שכן מקורית אבל לא מספיק טובה במקרה הזה אני מסכים שפינג פונג סדרה מעולה, אבל אי אפשר באמת לקרוא לסדרת ספורט, טובה ככל שתהיה, מקורית.
    הדבר הכי מקורי שאפשר להצביע עליו בסדרה הוא כנראה הסגנון ציור והאנימציה, אבל אלא אם הבנתי לא נכון הכוונה בסדרות יחודיות הייתה שהן יחודיות בכללית, כי אנימציות\ארט יחודיות יש דיי הרבה.


    סדרה שאני קצת מופתע שחסרה מהרשימה בהתחשבות בעובדה שכן שמת את טסוריטאמה היא קיוסו גיגה, שלקחה את הwackiness ודחפה אותה ל11.
    בנוסף לכך כללה אנימציה TOP NOTCH, עלילה מקורית, פרזנטציה מקורית וכו'.

    השבמחק
    תשובות
    1. קודם כל אני חושב שרק ההגשה של פינג פונג לבד כבר מקנה לה מקום ברשימה.
      שנית אני דווקא מצאתי את הסיפור של פינג פונג מאוד מעניין, קצר ולא שגרתי. היא יורדת לעומק בצורה שונה מסדרות ספורט טיפוסיות. לדוגמא, הדגש בסדרה לא נמצא לא על המשחק עצמו ולא על מי חזק יותר כמו ברוב סדרות הספורט היום אלא על הדמויות ועל ההתפתחות שלהם כאנשים ושחקנים, על מה קשה להם בחיים ומה שהם צריכים להתמודד איתו. לכן למרות היותה סדרת ספורט היא מציירת ציור שונה לחלוטין במה שהיא מנסה להעביר לצופה ואיפה הפוקוס שלה נמצא. לכן, אפילו בלי ההגשה, אני חושב שהיא ייחודית.

      לגבי דת׳ פרייד אני נאלץ להסכים איתך. זה גם הווייב שאני מקבל מהסדרה.

      מחק
    2. שאתה אומר הגשה אל מה אתה מתייחס? כי אני לא מצליח למצוא פירוש לזה שנראה לי יוצא דופן למעט האנימציה, ואליה התייחסתי כבר..
      אני לא כל כך מסכים שסדרות ספורט ברמה העקרונית לא מתעסקות בדמויות וההתפתחות שלהן, בהרבה מאוד סדרות זה אספקט חשוב.
      אני כן מסכים אבל שברוב הסדרות איכות ההתייחסות והעומק שלה שונים, אבל זה כבר עניין של איכות, ואולי כאן יש הבדל בפירושים שלנו ל"יצירתיות" שמוזכר בכותרת של הפוסט.
      אבל אני לא חושב שמימוש טוב ככל שיהיה מהווה יצירתיות, או לפחות אני לא חושב שפירוש כזה ליצירתיות יהיה רלוונטי לפוסט בלוג כזה, כי אז הסקופ של הפוסט יהיה הרבה יותר גדול והרבה פחות מעניין.
      רשימות של סדרות טובות יש בלי סוף, רשימות של סדרות יצירתיות\מקוריות יש הרבה פחות..

      מחק