יום שבת, 8 בנובמבר 2014

איישילד 21 / Eyeshield 21


שמדברים על מנגה וספורט אמריקאי בדרך כלל יחשבו על בייסבול, אבל מה קורה כשמישהו חושב על משהו אחר, כמו פוטבול? אז מגיעים לאיישליד 21. סדרת המנגה הפופלרית מבית שונן ג'אמפ שרצה בין השנים 2002-2009 וזכתה לאהדה רבה ביפן ובכלל בכל העולם. אז הינה הביקורת האישית שלי על 37 כרכים מרתקים, 333 פרקים עוצרים נשימה ו-2 אנשים שהביאו חיים לדבר שנקרא, איישליד 21. הביקורת הבאה לא כוללת ספוילרים לסדרה ולכן גם מי שלא קרא את המנגה יוכל לקרוא את הביקורת.




איישליד 21 החל את דרכו במרץ 2002 במגזין המנגה הפופלרי שונן ג'אמפ (Shonen Jump) על ידי 2 מנגקות, רייצ'ירו אינגאקי (Riichiro Inagaki) שהיה אחראי על הכתיבה ויוסקה מורטה (Yusuke Murata) שאייר את המנגה. במשך שבועיים רצופים כתבו הצמד 2 פרקים שונים של איישליד 21 כוואן שוט לפי בקשתו של העורך שלהם, לאחר שראו שיש תגובה חיובית מצד הקוראים החלו לעבוד על הסדרה עצמה שהחלה לצאת ביולי של אותה השנה. מאז ועד היום הסדרה מכרה מעל 21 מליון עותקים ביפנים ועוד כמה מליונים בודדים מחוץ ליפן. הסדרה רצה למשך 7 שנים לתוך 37 כרכים שקיבצו 333 פרקים. אדפטציה אנימה החל בשנת 2005 ורצה למשך 3 שנים עם סה"כ של 145 פרקים, האנימה לא סיכמה את כל המנגה.


סנה קובייקאווה (Sena Kobayakawa) החלשוש ובעל הרגליים הזרירות מוצא את עצמו כל חייו בורח מבריונים, אבל כל זה ועוד משתנים כאשר הוא מגיע לתיכון ופוגש בשני אנשים שמשנים את חייו, קוריטה (Kurita) והירומה (Hiruma), שתי שחקני פוטבול מתיכון דיימון שמחליטים לנצל את יכולותיו הזרירות של סנה והופכים אותו לגיבור של קבוצת הפוטבול של תיכון דיימון. אך הרבה מכשולים ודברים משתבשים בדרך, בין היתר העובדה שמכריחים אותו כנגד רצונו להיות חלק מהקבוצה.




איישליד 21 הוא לא רק ספורט, הוא יותר מזה, קומדיה, דרמה, אקשן ללא הפסקה והרבה הנאה אפשר למצוא בסדרה אחת קטנה, או גדולה, למי שלא רגיל לכמות כזאת של פרקים. איישליד 21, כמו הרבה סדרות ספורט קבוצתיות מחולקת לשתי חלקים, המשחקים ומה שבניהם. המשחקים בנוים בצורה מצוינת ולדעתי קצת יותר טובה מכל סדרת ספורט אחרת שקראתי, מהסיבה שכמעט ולא קיים 'משחקים קצרים'. פוטבול הוא משחק שיכול לערוך למעל מ-3 שעות משחק בודד ולהכניס כמות עצומה של משחקים לכמות כזאת של פרקים ועוד המון קטעים שבין לבין הוא אתגר לא קל אבל הינה הם הצליחו, וללא אותם משחקים שהיו נגמרים בשלוש פאנלים עם ניצחון בדרך כלל מוחץ של הקבוצה שעליה מסופר בסדרה. כל משחק קיבל את הכמות שהוא צריך ואמנם לא קיבלו פירוט של כל דקה ודקה מהם אבל מספיק מהם בשביל להנות מהמשחקים.

אם יש משהו שאני הכי לא אוהב בסדרות ספורט זה שהכותב יוצא מתוך נקודת הנחה שהקורא מבין הכל במשחק, גם את החוקים המוזרים והקטנים שפעם בעשור לוקחים חלק במשחק במציאות. באיישליד הסיפור הפוך לשמחתי, כל נקודת, כל עבירה, כל חוק ופרט שצריך לדעת בשביל להבין משחק פוטובול, שהוא לא הכי פשוט להבנה בהתחלה אבל עם הקריאה יותר ויותר קל להבין, בנוסף עם ההסברים המצחיקים והקומיים של הירומה מצליח הכותב להעביר לנו את החוקים לא רק ב"קח, תקרא, תבין ויאללה" אלא ממש לגרום לך להתעניין ואפילו להשתשעשע מהם.

אחד הדברים הבודדים שלדעתי משתנה מדעה של אדם לאדם זה העל-טבעיות שאפשר למצוא בסדרה. כמו לא מעט סדרות ספורט אפשר לראות דברים לא הכי אנושיים מצד הדמויות, בחלק זה טיפה אז לא כזה מפריע, בחלק אחר זה מופיע בשלב מסוים אחרי שהכל נראה טבעי וזה גורם לזה להיראות רע, באיישליד זה תמיד היה ויהיה ולא במנות קטנות. פוטבול הוא ספורט עצום מימדים, בין אם אלו השחקנים, הרעש שהקהל עושה והמתח שבמהלך המשחק לכן אני חושב שההגזמה והדברים הלא אנושיים שיהיה אפשר לראות במהלך הסדרה בין אם זה במשחק או מחוץ לו כן מגיע במקום הנכון ובטעם הנכון, אבל זה משהו שכל אחד יקח את זה לכיוון אחר ככה שאם יש כאלו שלא הכי אהבו את זה אני לא אשב ואתווכח איתם על כך.

קומדיה ודרמה הם ז'אנרים בולטים בסיפור של איישליד 21, קומדיה יש בשפע, מההתחלה ועד השניה האחרונה של הסדרה. בהרבה סדרות שרצו בשונן ג'אמפ במהלך כל ה-45 שנים האחרונות היה אפשר לראות סדרות רבות שצד הקומדיה בהם חזק בהתחלה אבל עם שילוב רב של אקשן בהמשך הסדרות כמות הקומדיה יורדת ויורדת עד למצב שהיא כבר לא קיימת. באיישילד השאירו את זה לאורך כולה ואני לא חושב שהיה פרק שלא גרם לי לחייך אפילו טיפה, גם אם זה היה דבר פשוט שלא באמת מצחיק אותי עד למצב שאני נופל מהכיסא מרוב צחוק, עצם העובדה שזה גרם לי לתת חיוך או צחקוק קטן, אז כאן זה כן הצליח. דרמה אין בשפע, וקצת חבל הייתי אומר כי אני חובב דרמה אבל כשהיא מגיע היא מגיע ברמה הנכונה, לא טובה מדי אבל לא רע מדי, באופן הממוצע והנחוץ. רוב הדרמות הטובות מגיעות דווקא מחוץ למשחקים כאשר שם ניתן לראות יותר מתח והתרגשות לקראת נקודות מכריעות בסיומי משחקים כאשר מחוץ אפשר לראות את סנה וחבריו והתמודדות שלהם עם החיים ועם פוטבול, ואם כבר התחלתי לדבר על דמויות, שנעבור לדבר עליהם?



הדמויות באיישליד 21 מתחלקות ל-2 חלקים, אלו שלומדים בדיימון ואלו שלא. סנה, הירומה וקוריטה הם השלישיה הראשית של הסדרה אך יותר מתמקדת בסנה מן הסתם כגיבור הסדרה. שלושתם בעיקרון מקבלים את הפיתוח הגדול ביותר במהלך הסדרה ואף שאר שחקני דיימון דוויל בטס (Deimon Devil Bats) מקבלים לא מעט זמן מסך, רקע והתקדמות כלשהי. אינגאקי (הכותב) לא שוכח לרגע את שאר הדמויות בקבוצה, כל אחת מהם מקבל יחס הוגן ודי שווה הייתי אומר, הכל בהתאם לאהבה האישית של הכותב גם לדמות, אבל בסופו של דבר התפתחות מסוימת אפשר לראות אצל כולם ואף משחקים מסוימים מוקדשים לפיתוח אותם דמויות שבעניי זה רעיון ממש מגניב להעביר משחק. זוכרים שקודם אמרתי כמה מדהים שהוא דחס בצורה ממש טובה כל כך הרבה משחקים ארוכים לכמות כזאת של פרקים? אז הינה עוד פלוס לרשימה והוא הדרך שבה הוא מעביר הם לא רק משחק מסוים שיכול במהרה לשעמם את הקורא, אלא לשלב התפחות של דמויות ואף של הקבוצה עצמה תוך כדי הסדרה.

החלק השני של הדמויות מתחלק לאלו שלא לומדים בדיימון, וכמו כל סדרת ספורט ניתן להסיק שרובם הכולל אלו דמויות שלומדות ומשחקות בקבוצות הפוטבול של היריבות של דיימון. בעיקרון מכל קבוצה שהם שיחקו נגדה אפשר להוציא דמות אחת או שתיים, או אפילו יותר אם זאת יריבה שקיבלה הרבה התרכזות במהלך הסדרה ולשלב אותם הרבה גם מאחורי הקלעים, כחלק מהקהל שבדרך כלל הם מוסיפים לנו פרשנות ומידע נוסף על מנת להתעניין ולהבין יותר את המשחק. דמויות המשנה כמו הרבה דמויות אחרות לא תמיד מקבלות פיתוח, אמנם יש כאלו שכן אבל זה כמובן לא בצורה שבה מקבלים הדמויות הראשיות שהם חלק מהקבוצה של דיימון. מספר דמויות בודדות יקבלו יותר יחס עקב יריבות עם שאר הדמויות, יריבות שתגרום לכם כל כך לאהוב את שתי הצדדים שלא תוכלו להחליט מי בא לכם שינצח במשחק. מי שקרא או יקרא בעתיד ימצא לעצמו כמה דמויות משניות שיאהב ואז יקבל הפתעה מאוד גדולה בארק האחרון של הסדרה!




והינה הגעתי לחלק הכי מעניין ובעצם הדבר שהכי משך אותי מההתחלה לקרוא את איישליד 21, הציור האלוהי של יוסקה מורטה. מורטה-סנסיי הצעיר כיום בן 36, בתחילת הסדרה היה אז בן 24 בלבד עם רקע בודד של מעצב דמויות קטנות למשחקי מגה-מן השונים שהוא כל כך אהב בילדות ועבד מספר שנים בתור עוזרו של טאקשי אובטה (Takeshi Obata) בזמנו המאייר של היקארו נו גו (Hikaru no Go) ולעתיד היוצר של מחברת המוות (Death Note) ובאקומן (Bakuman). מעט מאוד תמונות ואיורים ניתן למצוא מהסגנון של מורטה לפני שהתחיל לעבוד אצל אובטה אך ניתן להבין בתחילת איישליד 21 כמה הוא למד מאובטה ולא מעט פעמים אפשר לראות בתחילת הסדרה דברים המזכירים את הסגנון של אובטה, בעיקר בדמויות. במהלך העבודה שלו על איישילד 21 ניתן לראות שינוי דרסטי של מורטה בסגנון ציור, ואני לא מדבר על שינוי שקורה במשך שנים באיטיות, אלא ממש בקצב מהיר ושאפשר לראות בבירור, כאילו שהחליפו מנגקה באמצע למישהו קצת יותר מוכשר אבל בעצם זה היה אותו מורטה שלא היה ישן ימים, משקיע את כל מאמציו למען הסדרה שלו ואפילו בזמן שלא היה עובד על איישילד, היה ממשיך לעבוד על סגנון הציור על מנת לפתח תוצר מעולה. עם הפופלריות העולה של איישליד היה למורטה היכולת וההזדמנות להשתפר רבות וניתן זאת לראות לראות בדמויות ובלבוש שלהם במהלך המשחקים, בתחילת הסדרה רוב הדמויות רזות מהרגיל (חוץ מקוריטה כמובן) וכמות הפרטים שהיו על מדי קבוצות הפוטבול היו קטנות, ובהמשך אפשר לראות איך מקבלים כל הדמויות קצת יותר 'משקל', שינוי סגנון מדי הפוטבול לדברים המודרנים יותר (חשוב לציין שביפן השתמשו בזמנו במדי פוטבול קצת שונים מאשר באמריקה כי בליגה היפנית הרשמית בעיקר שיחקנו יפנים שהם די רזים ואמריקה הסיפור כמובן שונה).

יחד עם שיפור הדמויות מגיע גם הדמויות, והאלמנטים "העל טבעיים" שבפועל בלתי נראים שמתלווים לדמויות ולסגנונות התקפה שלהם בסדרה שלדעתי היה תוספת מאוד נחמדה. למשל אם הייתה התקפה מסוימת שנקראת טי-רקס, אז במהלך ההתקפה של הדמויות היה עומד מאחורייהם טי-רקס עצום ומושקע מבחינה אומנותית, אמנם בפועל הם בלתי נראים לשחקנים אבל הם מביאים תוספת מעולה וחוויה בלתי נפרדת מהקורא. בשלב יחסית מאוחר של הסדרה היה דבר שהחל לאפיין את הסדרה ואני אישית התחלתי לחבב יותר זה הצללות שחורות, מנגקות נוטים לרוב לעשות הצללות בעזרת סקרינטונס (החלקים האפורים במנגות) אבל מורטה אהב יותר לנצל אותם להפריד צבעים כההים מבהירים ואת ההצלות אהב לאייר בעזר צבע שחור חזק או קיווקים רבים כמו שנהוג יותר לראות בהרבה סדרות סיינן מאשר שונן.



לצערי יצא לי להיחשף לאיישילד 21 בתקופה די מאוחר, כבר היו למעלה מ-200 פרקים למנגה אבל הטיול הלא קצר של בארה"ב בגיל 13 גרם לי נורא להתעניין בפוטבול אמריקאי, ומה יותר טוב מלחזור לארץ ולגלות שיש גם מנגה שכולם אומרים שהיא ממש טובה לפוטבול אמריקאי? אז השלמתי פערים יחסית לאט מיכוון שיצא שקראתי את זה בתקופה שכבר לא הכי חיבבתי אנימה ומנגה אבל הקריאה האיטית גרמה לי עוד יותר להתעניין בדמויות ובמשחקים שהיו בסדרה הזאת, מספר שנים לאחר מכן השלמתי פערים ועקבתי אחר הסדרה במשך השנה האחרונה שלה עד לסיום המרגש שגרם לי לחייך ולבכות בו זמנית. כמעט ולא כתבתי דבר רע על הסדרה כאן וזה לא מסוג הדברים שאני נוטה לעשות, לא בביקורות מפורטות כמו זה וגם לא בביקורות קצרות שיוצא לי להגיב פה ושם בקהילות מסוימות, מושלם אולי יהיה מוגזם להגיד כי שום דבר לא מושלם אבל יש בסדרה הזאת כל מה שצריך ממנגה וכל מה שמעבר, העלילה המדהימה שסוחפת אותך, הדמויות שאתה בוכה, צוחק ומתרגש יחד איתם ואפילו גודל יחד איתם במיוחד כשאתה מאלו שקרא את זה באופן שבועי בחלקו, המשחקים עוצרי הנשימה שכמעט הייתי שובר את העכבר בסוף של פרק ואומר לעצמי "אין מצב!! עכשיו שבוע לפרק הבא?!" והציור המדהים של מורטה שגרם לי ממש להנות ממנו וכיום אני עוקב קבוע שלו בטוויטר, בלייב סטרימם ובמנגות החדשות שיצאו מאז שהסתיים איישליד 21. שנה לאחר שהסתיים איישליד התחלתי לאסוף את המנגה באנגלית שאז טרם סיימו לתרגם את הכל בארה"ב, לפני כשנה וחצי אספתי כל מה שהיה אפשר ונותרתי עם 4 כרכים שכל אחד מהם עלה בין 100 ל-500 שקל לכרך אחד בודד, אבל למזלי חברת ויז מדיה החליטה לפני חצי שנה להדפיס את כל הסדרות המצליחות שלהם ואיישליד קיבל את ברכתו לפרויקט בחודש אוקטובר האחרון ולפני כשבוע באופן רשמי, סיימתי לאסוף את כל 37 הכרכים של איישליד ואיפשר לי לכתוב את הביקורת הקצרצרה הזאת. אם אתם אספנים ואהבתם את הקריאה, החלקית, רובה או כולה של איישליד באינטרנט אני ממש ממש ממליץ בחום להתחיל לאסוף! (פרטים בסוף הפוסט). אין לי יותר מה להוסיף בביקורות הזאת חוץ מזה שאני ממש מתגעגע לסדרה הזאת והיא בהחלט חלק ממנה תהיה לעד, מי יתן ויום אחד נראה אדפטציה אנימה מוצלחת יותר או אפילו וואן שוט קאמבאק קטן כזה מצמד המוכשרים שהביאו לחיים את הדבר האדיר הזה שנקרא, איישליד 21.




אנימה

איישליד 21 קיבל אדפטציה אנימה ראשונה בספטמבר 2003 של ספיישל בעל 30 דק' על ידי סטודיו Production I.G, הספיישל שודר במסגרת פסטיבל האנימה של ג'אמפ שמתרחש כל ספטמבר/אוקטובר על מנת לעניין סטודויאים וחברות הפקה לעשות אנימה שלמה לאותה מנגה פופלרית שלהם (חשוב לציין שסטודיו שעושה את הספיישל אומר בפירוש שהוא לא מוכן לעשות אנימה שלמה ובעיקרון חברת ההפצה של המגזין, שויאישה משלמת להם להכנת אותו הספיישל), נראה שלא ממש משך תשומת לב ודצמבר 2004 שודר שוב במסגרת פסטיבל ג'אמפסטה של שונן ג'אמפ וכחצי שנה לאחר מכן סטודיו Gallop לקח על עצמו את העבודה על האנימה של איישליד 21. לא יצא לצפות בספיישל הראשון ככה שאין לי יותר מדי חוות דעה עליה, אבל כן יצא לי לצפות ב-49 פרקים של האנימה, ולמה רק 49 ולא המשכתי אם אני משבח את המנגה כל כך? כי היא פשוט נוראית. הדבר הראשון והכי נורא שאפשר לראות זה החוסר יכולת, בין אם זה תקציב או מרצונם החופשי לעשות ציור שדומה למנגה באותו הזמן, בעת יציאת האנימה היה לאיישליד 21 קרוב ל-200 פרקים ומורטה כבר נמצא בסגנון הציור הטוב והמחודש יותר שלו, אבל הסטודיו העדיף להשתמש בסגנון הציור הישן לאורך של 145 הפרקים שלה שנורא ביאס אותי וגרם לי די להתעצבן ולראות דמויות שהופיעו מאוחר יותר במנגה עם סגנון הציור הישן שלא הכי טוב בתכלס אבל כשזאת אנימה כזאת שכל פרק אנימטור אחר עובד עליה, קשה לזהות שזה אפילו אותה הדמות מהמנגה. חוסר יעוץ עם המנגות לגבי צבעים וזריקת צבעית נוראים למדים של הדמויות, הישארות בסגנון של דמויות רזות וסגנון המדים הישן של הפוטבול ולא המודרני יותר, בחירת מדובבים שהכי לא מתאימה לדעתי ולא שאני יכול לשלוף עכשיו שמות שכן יותר מתאימים, פשוט רק לא הם... המלצה חמה למי שכבר ראה את האנימה, מתכנן או לא יודע מה, פשוט תוותרו ותתחילו מהמנגה או שפשוט תתחילו את המנגה, תעברו לאנימה אם כל כך בא לכם ואז תגידו לי, מה אתם חושבים? כי לקבל תגובה חיובית כשאתה עובר בסדר הזה אני מעולם לא מצאתי.



קנייה

כמו שאמרתי בפוסט הפתיחה של הבלוג, אני מתכוון לעודד כל הבא לתמיכה ביוצרים ובתעשיית האנימה והמנגה ומה שמסביב, מכך שאני קודם כל מבקר רק דברים שאני מסיים לאסוף וגם בסוף כל פוסט תמצאו איך אתם יכולים גם להתחיל לאסוף. כמו שציינתי בסיכום הפוסט איישליד 21 הודפס מחדש כולו במהלך חודש אוקטובר 2014 ולכן נכון ליום כתיבת הפוסט, הוא זמין לרכישה ללא שום בעיה במגוון האתרים, באתר שממנו אני אספתי ניתן להשיג את המנגה במחירים מאוד מוזלים שנעים בין 25 ל-31 שקלים בלבד לכרך אחד! (בזמנו אני קניתי את רוב הכרכים ב-36 שקלים)



לחצו על התמונה על מנת להגיע לאתר שממנו הזמנתי, BookDepository, השירות מעולה, המשלוח לישראל בחינם ואם לא הגיע לכם כרך מסוים אחרי 21 יום תוכלו לקבל עותק חדש בחינם. רצוי לדעת אנגלית על מנת לאפשר את ההזמנה וכמובן להצטייד בכרטיס אשראי או אפילו ויזה נטען פשוט שניתן לקנות בדואר במחיר זול.




ניתן למצוא באתרים נוספים את הכרכים במחירים שונים, אתר מסוים מאפשר לכם לקנות גם עותקי יד שניה אם מישהו ממש רוצה בזול ולא אכפת לו מאיכות הכרך, או אפילו לנסות לקנות באיביי גם אופציה לא רעה למי שיכול לשלם על כל הסדרה במכה.





אופציה נוספת הוא לקנות בעצם בארץ, כן כן, גם בארץ מוכרים מנגות, בחנות בשם CNV בתל אביב ניתן להזמין את הכרכים במידה ולספק שלהם יש את המנגה הזאת, צרו איתם קשר בטלפון או במייל על מנת שיזמינו בשבילכם במידה ואפשר. אני מאמין שאם תבואו לקנות כמות גדולה יתכן ויתנו להם הוזלה במחיר מיכוון שהמחירים לא הכי זולים אבל אם תצליחו לחסוך קצת יותר כסף או אפילו לשכנע חברים לקנות איתכם אולי תוכלו להוזיל את המחיר שבו תקנו את הסדרה.





בהצלחה ותודה מכל הלב למי שבאמת ילך ויקנה, לא רק בגלל שאני אוהב את הסדרה אלא בגלל שבאמת אכפת לו מהתעשייה והוא עוזר לה או לעצמו, בעל אופן, תודה. על כל שאלה, טענה, ביקורות על הפוסט (מאוד חשוב לי) או אפילו בקשת עזרה במציאות פרקים, משחקים או אפילו את האנימה אתם מוזמנים לשאול כאן, אני כאן לעזרתכם!


2 comments:

  1. ח"ח על הביקורת, ממש הצלחת להיכנס לפרטים חשובים בלי לזרוק אף ספוילר, וזה לא קל בכלל.
    אני כבר ממזמן רוצה לקרוא את המנגה הזאת, בעיקר בגלל מוראטה. הפוסט שלך גם נתן לי הרבה סיבות נוספות לקרוא. עכשיו רק לחכות שיתפנה לי זמן בלו"ז בשביל לשבת ולקרוא את זה D:
    לגבי קניה כבר אין מה לדבר כי אני הולכת להיות מרוששת בשנתיים הקרובות, כך ש-37 ווליומים מאוד גדולים עליי. למרות שמי יודע, אולי יהיה איזה ווליום שממש אוהב יחסית לאחרים (למשל 7 של לאבקום) ואקנה רק אותו ספציפית.

    השבמחק
  2. אחלה ביקורת!
    ממש נהניתי מהמנגה הזאת, הירומה דמות פשוט בלתי נשכחת. אני מודה שהיה קצת קשה לי להכנס למנגה הזאת (בעיקר בגלל הספורט שעליה היא מדברת) אבל כשאתה מתרגל לחוקים ולספורט זה נהיה מדהים פשוט.
    מנגת הספורט השלישית האהובה עליי D:

    השבמחק