tag:blogger.com,1999:blog-1347920619537189993.post1199298611626774971..comments2018-01-18T00:14:30.973+02:00Comments on Kakumeiki: היוצרים שהכי מגיע להם - חלק 1Unknownnoreply@blogger.comBlogger6125tag:blogger.com,1999:blog-1347920619537189993.post-11737620589619543762016-03-15T18:15:10.284+02:002016-03-15T18:15:10.284+02:00ואו, ממש תודה רבה על השיתוף של הסיפור האישי שלך, ב...ואו, ממש תודה רבה על השיתוף של הסיפור האישי שלך, באמת לא חשבתי שאנשים נכנסים לכאן וממש שימחת אותי עם התגובה וגם עם כך שאהבת האייקיו בסוף! אני אישית שיחקתי כדורעף רק בצבא, כאילו שזה די השנים האחרונות ועכשיו, אמנם לא תמיד יוצא כי לרוב המגרש תפוס לכדורסל אבל כשיש אנשים ויש מוטבציה ישר רצים להכין רשת ולשחק כדורעף עם כל העובר ושב, זה גם בריא, שזה מה שאני צריך בזמן האחרון. הינאטה היה כמעט לאורך כל הסדרה הדמות האהובה עליי אבל אחרי שהשלמתי את המנגה לפני משהו כמו חודש פלוס טוסקישימה עלה מעליו ואפילו קניתי גליון של שונן ג'אמפ שבו טסוקישימה קיבל את ה-פרק שלו, אני לא אוסיף מעבר כי האנימה לא תגיע לזה בעונה השנייה ואני מאוד מאוד מקווה שנגיע לעונה שלישית בהזדמנות ששם אוכל לשתף עם מי שלא קורא את אחד הקטעים הכי טובים בסדרה הזאת.<br /><br />שוב, תודה רבה על התגובה, תחזור לבקר!ame_samahttps://www.blogger.com/profile/07717418677537268027noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1347920619537189993.post-64808010737593731382016-03-14T22:09:10.256+02:002016-03-14T22:09:10.256+02:00מצחיק איך אדם עצלן כמוני, שלא אוהב ספורט בכלל, מצא...מצחיק איך אדם עצלן כמוני, שלא אוהב ספורט בכלל, מצא עניין מועט בכדורעף ועבר מזה לאנימה שהוא נטש לפני יותר משנה. אני מתנצל כאן בפני האיקיו על מה שאמרתי עליה בכל כך הרבה מקומות - היא לא יאוי כמו שחשבתי, שזה כבר פלוס, והיא בטח ובטח שלא אנימה גרועה. היה קשה לבלוע את הגאווה שלי ולהודות שטעיתי לגביה, אבל זה שווה את זה. מצד שני היא לא מושלמת, בעיקר אחרי שהורגלתי לסטנדרטים הגבוהים שמציבה דיאמונד נו אייס. היה קל לקרוא את העלילה מההתחלה, והיא לא יותר מדי מקורית עם אופי הדמויות. יותר מדי פוקוס על הדמויות המרכזיות, וכמה דברים שהייתי מוריד. ובכל זאת, היא חשיפה נוספת לז'אנר הספורט באנימה, וזה יכול להוביל רק לדברים טובים.<br />בכל מקרה, זה הסיפור. הוא משעשע לדעתי, בעיקר בגלל שלא תיארתי לעצמי שאסגור מעגל ואצפה שוב באנימה שנטשתי אחרי שאתנסה בספורט שבו היא מתעסקת. זאת באמת חוויה מרעננת. למזלי אני לא צריך לחכות לעונה השנייה, שכבר הגיעה לחצי שלה, ואני מניח שאדביק אותה בקרוב. <br /> <br /> <br />אגב, מודה שהדמות האהובה עליי כרגע היא טסוקישימה. האינטראקציה בין הדמויות מהנה, אבל הדמויות עצמן יכולות קצת לעצבן. בעיקר הינאטה.<br />ושימיזו היא הWaifu החדשה שלי. כן, אמרתי את זה.<br /><br /><br />אז מצטער על החפירה, אבל גם ככה המקום שומם, אז לא יהיה לאף אחד אכפת לא? (:<br />נחמד לגלות מה הסיפור מאחורי היוצר ואיך הגיע למקום שהגיע, זה גורם לך להעריך אפילו יותר את היצירה הנהדרת שהוא הוציא לאור אחרי כל המאבקים האלה. בהחלט מסכים שרואים את האלמנטים של האימה, יש כמה הבעות פנים ממש הזויות. תודה רבה על הכתבה, מקווה שתמשיך להפעיל את המקום עם כתבות נוספות (ושלא כתבתי יותר מדי, כי קצת נסחפתי בכתיבה. היה כיף לכתוב על זה)<br />Idomhttps://www.blogger.com/profile/02884135400616152463noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1347920619537189993.post-68433332495514160262016-03-14T22:08:53.462+02:002016-03-14T22:08:53.462+02:00אדבר על האנימה, כי במנגה עוד לא יצא לי לגעת, אבל א...אדבר על האנימה, כי במנגה עוד לא יצא לי לגעת, אבל אני מניח שזה יקרה בקרוב. האנימה מעבירה את כל התוכן בצורה כל כך טובה, שפשוט אין לי רצון לגעת במנגה. אבל היא מסתיימת בקרוב ואז כנראה אחפש עוד ואעבור למנגה.<br /><br />אז את האיקיו דווקא התחלתי כשהיא רק יצאה, עוד בעונת האביב של 2014 אם אני לא טועה. באמת ממש מזמן. באותה תקופה הייתי עסוק באנימת ספורט אחרת בשם דיאמונד נו אייס, שעוסקת בבייסבול. רציתי לנסות משהו חדש שקשור בספורט בעקבותיה, אבל לפרק הראשון של האיקיו ממש לא התחברתי - לקחו בזה חלק הציפיות הגבוהות שהיו לי, כל ההתפנגרלות האין סופית על הגיבורים הראשיים בדיונים על הפרקים (שגרמה לי להאמין שזה בכלל יאוי), והרתיעה שלי מכדורעף וספורט בכללי באותו זמן. בייסבול הוא ספורט שאני לא יכול לחוות שאין אותו באמת בארץ, אבל כדורעף כן חוויתי הרבה, ולא נהניתי מהחוויות האלה. האנימה לא קלעה לטעם שלי אז, ונטשתי אותה אחרי שלושה פרקים, כשראיתי שהיא לא מתקדמת למקום שמעניין אותי. בשבועות הבאים התפלאתי על כמות ההייפ שמייצרת האנימה, ולא הבנתי איך יכול להיות שכולם כל כך נהנים ממנה כשאני ממש לא. מאז ניסיתי להימנע מכדורעף בשיעורי התעמלות עד כמה שאפשר, והרביתי להשמיץ את האנימה בכל אשר פניתי, רק כדי להבהיר לכל אוהדיה שיש מי שלא ממש מתלהב ממנה.<br /> <br />לפני כמה חודשים, זמן רב אחרי סיום העונה הראשונה, החלטתי לנסות את האנימה שוב. זה היה בעקבות טורניר כדורעף בו יצא לי להשתתף.. כמובן שלא רציתי להשתתף בו, אבל נמניתי עם הנציגים היחידים שיכלו לשחק באותו יום, ולכן החלטתי להצטרף לאחר תחינות חוזרות ונשנות משאר חברי הקבוצה שלא רצו להיפסל ולהפסיד הפסד טכני. המשחק היה, כמובן, הפסד מוחץ - קרעו אותנו בקלות, בתוצאות עצובות מאוד. חוויתי תסכול רב באותו יום. היה קשה לשחק כדורעף בלי לדעת לעשות את זה כמו שצריך, והבסיס משנים קודמות לא הועיל במיוחד מול חברי הקבוצה האחרת, שהיו מיומנים יותר ורציניים יותר לגבי הרצון לנצח בטורניר הזה. לא רק שלא הצלחנו לנצח, בקושי עשינו נקודות, גם אלה שכן עשינו היו מטעויות טכניות של הקבוצה השנייה. זה גרם לי לשנוא כדורעף אפילו יותר, בעיקר בגלל התסכול על ההפסד. אף אחד לא אוהב להפסיד, גם אם זה בספורט שלא באמת מעניין אותך.<br />אז החלטתי להתעמק קצת בכדורעף ולנסות להשתפר, בעיקר בגלל שרוב הטעויות באותו משחק היו שלי. המשחק הותיר אותי עם תחושת החמצה, וחיפשתי איך להחזיר לעצמי את חוסר האכפתיות שהיה לי. מסיבה כלשהי, חשבתי שללמוד לשחק כדורעף יותר טוב זהו הפיתרון היחיד. ביקשתי ממאמן קבוצת התיכון ללמד אותי את הבסיס, והוא לימד אותי כל מה שצריך לדעת על הבסיס של כדורעף בנחמדותו. לאחר מכן כבר הפסקתי לברוח מכדורעף, והתחלתי להשתתף יותר, מופתע מההנאה שמצאתי במשחקים. כמובן שלא חשבתי להפוך את זה לתחביב קבוע וגם לא רציתי בזאת, אבל תחושת הניצחון הייתה מאוד מתוקה.<br /> <br />וכאן נכנסה האנימה לתמונה. כדרכי בכל פעם שאני מנסה משהו פופולארי חדש ונהנה ממנו, חיפשתי אם יש בנושא אנימה כלשהי. הראשונה שקפצה הייתה, כמובן, האיקיו. זכרתי את הדברים הרעים שחשבתי ואמרתי עליה טוב מאוד, וקצת התבאסתי שלא הייתי עם המיינדסט הנכון באותה תקופה כדי ליהנות ממנה. עם ההתלהבות מכדורעף שהייתה לי החלטתי לנסות אותה שוב, ולהפתעתי נהניתי יותר מהפרקים הראשונים. היא לא האנימה המושלמת שרבים טענו שהיא, והנמכתי מעט ציפיות, אבל הופתעתי לטובה. היה הרבה יותר מהנה לצפות בה כאחד ששיחק כמה משחקים של כדורעף. מהר מאוד הפסקתי שוב לשחק כדורעף כעצלן שאני, אבל המשכתי לצפות בפרקים של האנימה מדי פעם. ההתלהבות מכדורעף מציאותי כבר לא נשארה, אבל האנימה הגיעה לחלקים הטובים והמשכתי אותה כי נהניתי ממנה, ולא מהספורט שבו היא מתעסקת. הדמויות קסמו לי יותר, האנימציה הייתה טובה, ואני חושב שהתמכרתי לשיר הסיום.<br />Idomhttps://www.blogger.com/profile/02884135400616152463noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1347920619537189993.post-20390837582047053552016-03-06T20:59:06.107+02:002016-03-06T20:59:06.107+02:00כן, ג'אמפ הוא לא בדיוק המקום הכי טוב להיות בו ...כן, ג'אמפ הוא לא בדיוק המקום הכי טוב להיות בו מצד היוצרים אבל זה בהחלט מאתגר ושווה להצליח שם מכל מגזין אחר, כי ג'אמפ תמיד יקדמו סדרות מצליחות עד לקצה . אמנם במגזינים אחרים אתה יכול להריץ סדרה שאתה כתבת כל עוד זה עובר את הביקורת של העורכים שלך ולרוץ עם הסדרה הזאת שנים, סיכוי נמוך שזה יקבל אנימה או ימכור מלא ואז אתה פשוט מוצא את עצמך עם הסדרה שתמיד רצית אבל ככל הנראה שלא תקבל את הפופולריות שאליה רצית להגיע. מאוד ממליץ לקרוא דברים של פורודטה, הוא אחלה! <br /><br />תודה רבה על התגובה, תמיד נחמד לראות עוד אנשים חדשים מגיבים במקום השומם הזה (:ame_samahttps://www.blogger.com/profile/07717418677537268027noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1347920619537189993.post-90044658774206493902016-03-06T00:09:56.124+02:002016-03-06T00:09:56.124+02:00קראתי באקומן עד ווליום 6 בערך ואם ג'אמפ הוא בא...קראתי באקומן עד ווליום 6 בערך ואם ג'אמפ הוא באמת כפי שאתה מתאר וכפי שנראה במנגה אני באמת מרחם על כל מנגקה שמפרסם את המנגה שלו שם, התנאים נשמעים הגיוניים מהצד שלהם אך נורא קשים, יוצר בטח משנה את הגרסה המקורית שלו המון בגלל זה וזה נשמע די מדכא להיות מנגקה כאשר היצירה שלך צריכה לעבור המון שינויים רק כדי לרצות את הקהל. האמת שלא יצא לי לקרוא שום דבר של פורודטה, אפילו לא הייקיו, אבל אני בהחלט מעריך אותו והסגנון שלו הוא בין היותר טובים לדעתי, בהחלט כשרוניAnonymoushttps://www.blogger.com/profile/03614868325941077756noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-1347920619537189993.post-50572243496207671952016-03-02T20:35:54.163+02:002016-03-02T20:35:54.163+02:00האייקיו היא הסדרה היחידה של פורודטה שקראתי, אפילו ...האייקיו היא הסדרה היחידה של פורודטה שקראתי, אפילו קראתי את הוואנשוט בזמנו. (:<br />זאת אחת מסדרות הספורט האהובות עליי, ואני חייבת לציין לטובה את הדמויות שלו - כל אחת ואחת מהן נהדרת ומסקרנת בדרך שלה, ולא סתם קיים הקונצנזוס שבהייקיו all boys are best boys. בכל פרק אני מוצאת את עצמי מתאהבת בסדרה מחדש, וגם כל פעם מתלהבת מדמות אחרת. זה הישג עצום מבחינתי, והפופולריות של הסדרה מוצדקת בהחלט, לעומת סדרות מאכזבות כמו קורוקו.<br />לא ידעתי שפורודאטה פאנבוי של מאטסומוטו טאיו - נראה שיש לו אחלה טעם!Crucio!https://www.blogger.com/profile/09750548203848221050noreply@blogger.com