יום שבת, 24 בינואר 2015

חורף 2015 - דעות ראשונות


שנה חדשה, עונה חדשה! חורף בשנים האחרונות לא ממש היה החביב עליי, תמיד התחיל עם מלא סדרות שהייתי רואה, זורק לאט לאט ומה שהייתי מסיים, הייתי משתדל במיטב יכולתי לרדת עליהם כדי שיהיה לאחרים כבר בדיחות בראש בזמן שהם צופים בהם, לא כדי למנוע מהם לא לראות את זה. כמו כל חורף קודם גם הפעם, התחלתי מלא, זרקתי אחד עד כה, הרבה השתפרו אחרי הפרק הראשון, לכן אני ממש שמח שאני כותב את הפוסט הזה אחרי שראיתי לפחות 2 פרקים מכל סדרה מה שגרם לדעה שלי בהרבה להשתנות ומקווה בשביל רובם שהיא תישאר ככה ואולי סוף סוף, תהיה עונת חורף שאני אזכור לטווח הארוך בחיוביות ולא לזכור כמה גרועות היו הסדרות באותה עונה וכמה הרגיש לי שההפקות קפאו שכלית. אז... שנתחיל?






Aldnoah.Zero 
12 פרקים  | Troyca, A-1 Pictures
מקורי | עונה שניה | מכה, מדע בדיוני
במאי:  Aoki Ei (פייט/זירו, גה-ריי זירו)
מוזיקה: Sawano Hiroyuki (קיל לה קיל)
עיצוב דמויות: Shimura Takako (הורו מוסקו)






אלדונהא זירו חוזר אלינו לחלקו השני, המתוכנן מראש אחרי עונה ראשונה מעולה בקיץ האחרון. קונספט שנכתב במקור יחד עם שלושת הפרקים הראשונים על ידי גן אורובוצ'י (מאדוקה, פייט/זירו) גרם לי בקיץ האחרון לחיוך ענק למשך שלושה חודשים (אחרי שארגון אחר שלא אנקוט בשמו תמיד ניסה להוריד לי אותו). מדהים, גאוני או מאסטרפיס זה ממש לא, אבל כסדרה מכה מעניינת, מגוונת עם דמויות מענייניות ובהחלט גרם לי לצעוק בכל סוף פרק "מתי שבוע הבא יגיע?!". אבל הינה הגיע החלק השני של הסדרה שעד כה לא מעלה את החיוך, אבל גם לא מוריד. הסיום המאוד מפתיע של העונה הראשונה השאיר אותי בכמעט איבוד לסת, אבל ככל שהתקרבנו לעונה החדשה יותר ויותר פרטים נחשפו והלסת שלי לאט לאט חזרה למקום שלה, אזכבה גדולה כרגע לא אבל בהחלט ירידה לא קטנה ברמה. אל תבינו אותי לא נכון, אני לא חובב אורובוצ'י או משהו ככה שגם אחרי 3 הפרקים שהוא כתב המשכתי לאהוב את זה אבל אני בהחלט מרגיש לא מעט בולשיט באוויר בעונה השניה, דגש על הפרק הראשון, השני היה קצת יותר טוב, מקווה שזה ישתפר עם ההמשך אבל לדעתי הרסו כבר את הדבר המעניין ביותר.




Ansatsu Kyoushitsu
22 פרקים  | Lerche
מנגה | עונה ראשונה | בית ספר, קומדיה
יוצר מקורי: Matsui Yuusei (נוגאמי נאורו)
במאי:  Kishi Seiji (אנג'ל ביטס, דאנגנרונפה)
מוזיקה: Satou Naoki (חרבו של הזר)





אם לא יצא לכם לשמוע על כיתת ההתנקשות לפני כן, כנראה שאתם סתם לא אוהבים מנגות. הסדרה המפתיעה שלצד האייקיו בזמנו החלה לאט לאט במהפך הגדול ששונן ג'אמפ נמצא בו היום. מאטסוי יוסיי שזכה כבר לאנימה אחת מהסדרות שלו בעבר על ידי סטודיו מאדהאוס מוצא את השם שלו על מסך הטלווזיה שוב, הפעם בצוות והפקה הרבה פחות איכותית אבל עד כה די מוצלחת. קישי סייג'י מוכר בתור במאי שמדפיס הרבה כסף מצד אחד, מצד שני הוא אחד הבמיים הכי גרועים שיצא לי לראות, חוסר עניין מוחלט ודחיסה מטורפת וגרועה של עלילות משחקים לקובץ זמן ממש קצר של פרקים גורם לשם שלו להיות גרוע יותר ויותר עם השנים (ולצערי הוא עדיין עושה עם זה מלא כסף). נעזוב אותו כרגע, כיתת ההתנקשות היא אחלה של מנגה להעביר את הזמן, רובה היא אפיסודית ולעיתים רחוקות ארקים קצרים שלא ממש מקדמים יותר מדי את העלילה, זה לפחות עד לחלק שבו עצרתי שזה בערך חצי ממה שיצא עד היום. האנימה כרגע נאמנה לסדרה ואני מאמין שהיא תישאר ככה ואפילו נקבל סוף יחסית פתוח, עונה שניה אני לא מאמין שנראה אבל מי יודע. כרגע זה בסדר אבל עם הבמאי הזה הכל עוד פתוח.


Death Parade
12 פרקים  | Madhouse
מקורי | עונה ראשונה | משחק, פסיכולוגיה
כתיבה: Tachikawa Yuzuru
במאי:  Tachikawa Yuzuru
מוזיקה: Hayashi Yuuki (רובוטיק נוטס, האייקיו)
עיצוב דמויות: Kurita Shin`ichi




דת' בליארדס היה סרט בפרויקט אנימה מיראי של משרד התרבות היפני שאיפשר לאנימטורים צעירים וחדשים להשתלב הרבה יותר טוב בתעשייה ובקלות יותר, כאשר הפרויקט הגדול שלהם זה ליצור סרט באורך של חצי שעה. כשנה וחצי לאחר הקרנת הסרט הוכרז שיועבד לסדרת אנימה שלמה והפך לפרויקט השני במסגרת אנימה מיראי שמתקדם מעבר לסרט הבודד שיצא בזמנו (Little Witch Academia של טריגר היה הראשון). קונספט פסיכולגי מדהים שסחף אותי ורבים אחרים במהלך הסרט נשמר ולקח את עצמו בגדול יותר במהלך הסדרה, מן הסתם כדי שיהיה רחב יותר, יותר דמויות מעבר לברמן גינקו דאקוים. הפרק הראשון לא היה כל כך שונה מהסרט עצמו, כלומר הרעיון נשאר אותו הדבר והיה בסך הכל להציג את הקונספט ואיך העניינים מתגלגלים שם למקרה שאנשים לא ראו את הסרט המקורי, ושוב, גם כאן, הצליחו לסחוף אותי למתח חסר תקדמים והתעניינות מטורפת בכל דקה ודקה. הפרק השני הציג לנו כבר את החידוש שהפרויקט הזה עבר, עוד דמויות ואפילו ריקאפ מנקודת מבט שונה על הפרק הראשון שמצד אחד לדעתי היה טיפה מעיק אבל מצד שני גיבש והציג לנו שיש דעות מגוונות בין הדמויות ואולי העניינים יתחממו בהמשך. בדיוק כמו הסרט הסדרה נעשת על ידי אנשים "חסרי שם", שכל הקרדיטים ששמענו עליהם עד כה היה קטעי אנימציה קטנים ופשוטים והיום אפשר לראות אותם בקרדיטים קצת יותר גדולים, כמו במאיים וכותבים, שמח שנתנו לכוח צעיר יותר לעשות את העבודה ונקווה שמעבר ללבדר אותנו, הצופים, גם שיעלו ויצליחו.


Durarara!!x2 Shou
12 פרקים  | Shuka
לייט נובל | עונה שניה | אקשן, על טבעי
יוצר מקורי: Narita Ryougo (באקאנו)
במאי:  Oomori Takahiro (סאמוראי פלאמנקו)
מוזיקה: Yoshimori Makoto (נאטסומה יוג'ינצ'ו)
עיצוב דמויות: Yasuda Suzuhito (יוזאקורה קוורטאט)




אני חושב שמספיק חפרתי עד כמה העונה הראשונה הייתה יהלום מלוטש, לכן אין צורך יותר מדי לחפור בחלק הזה. דורהרהרה חוזר בעונה שניה (מתוך 4 מתוכננות, כאשר האחרונה תתחיל בדיוק בעוד שנה) כאשר הצוות נשאר לגמרי אותו הצוות, שזה כולל גם את המדבבים, במאי, תסריטאים, הכל, דבר רק שונה שאולי הטריד מעט אנשים לפני שידור הסדרה אבל בסוף מסתבר שהיה בסדר לגמרי, הוא שינוי הסטודיו. סטודיו שוקה הוא סטודיו חדש לגמרי שבנוי ברובו מאנשי Brain's Base לשעבר, כרגע לא ידוע אם הוא תת סטודיו או סטודיו עצמאי לגמרי אבל מניח שעם הזמן עוד נדע. מה שכן, שאלה שהרבה שאלו את עצמה, איך בריינס בייס וויתרו על הזכויות של הסדרה? אז אציין ואדגיש שזה מעולם לא היה שייך אליהם אלא לאניפלקס, חברת הפקה ענקת שהיא, יחד עם החברה המפיצה את הנובל, דנגקי בונקו יחליטו איפה יהיו שאר העונות של הסדרה במידה ואפשר להפיק כאלו, וכל עוד זה לא פרויקט מקורי הסטודיו הקודם לא יכול להתלונן ממש. העונה השניה ממשיכה את הדרך המצוינת שבה הייתה העונה הראשונה, דמויות, עלילה, מוזיקה ומה לא, הכל פשוט מצוין והפעם אני מבין כל רפרנס שאריקה וולקר זורקים לאוויר לעומת 5 שנים אחורה שלא זיהתי כמעט כלום. דבר נוסף שהשתנה זה עיצוב הדמוית, הרבה לא שמים לב אבל כמעריץ של יאסודה אני רואה בבירור שעיצוב הדמויות הפעם בסדרה הרבה יותר דומה לעיצוב המקורי והחדיש יותר של יאסודה, ונכון להיום, לדעתי, דורהרהרה 2 היא הסדרה שהכי קרובה לעיצוב המקורי מתוך עשרות סדרות שיצאו בשנתיים האחרונות עם העיצובים שלו.



JoJo`s Bizarre Adventure: 
Stardust Crusaders -
Egypt Arc
24 פרקים  | David Production
מנגה | עונה שלישית | הרפתקאות, אקשן
יוצר מקורי: Hirohiko Araki
תסריט: Kobayashi Yasuko (שינגקי נו קיוג'ין)
במאי: Suzuki Ken`ichi (גאנדם SD)
מוזיקה: Kanno Yuugo (גאנדם רקונגיסטה, סייכו פאס)

הינה ג'וג'ו חוזר לסיבוב נוסף. הפרנצ'ייס הכי אהוב עליי בכל מובן אפשרי שוב חוזר למסך הטלווזיה עם ההפקה המוצלחת מבית דויד פרו. אחרי שאת החלק הראשון והשני של המנגה סיכמו בעונה הראשונה, וחצי מהחלק השלישי שארוך יותר מקודמיו ביחד סיים את שידוריו בקיץ והינה מגיע החלק השני של פארט 3. העונה הראשונה הייתה מדהימה ומרתקת, על אף המקור הלא כל כך משובח אפשר להגיד קיבלו אדפטציה ממש טובה, אני יכול להגיד את אותו הדבר על פארט 3 כאדפטציה זה מצוין אבל עדיין המקור שם הוא פשוט ירידה ענקית ברמה מקודמיו, אקשן, מכות, אקשן, מכות, זה מעגל שחוזר על עצמו ויחזרו על עצמו גם בעונה הנוכחית של ג'וג'ו. מה מבדיל מהעונה הזאת לקודמת? לא יותר מדי מצד אחד, מצד שני הקרבות כאן קצת יותר מעניינים, לא כולם, אבל יש כאלו שממש יבלטו במהלך הסדרה (חכו לפרק 10) וכאלו שממש תזכרו אותם להרבה זמן, בין אם זה גאונות מסוימת בכתיבה שלהם ובין אם זה פשוט אקשן מטורף שאני בטוח שדויד פרו ישיקקעו לא מעט משאבים על מנת להציג לנו אותם כמו שרק חלמנו. מעבר לזה פארט 3 נשאר פארט 3, אותם הדמויות עם תוספת קטנה שתכירו על הפרק הראשון, ונקווה שיצליח לא פחות מהעונה הקודמת שנזכה לראות גם את פארט 4 מונשף בעתיד. אגב, אחד מבמאי האנימציה של הסדרה פירסם איורים של פארט 5 בסגנון שמזכיר את העונה הראשונה, עם רמיזה קטנה "רוצים את פארט 5? תקנו את הבלוריי!"




Junketsu no Maria
12 פרקים (?)  | Production I.G
מנגה | עונה ראשונה | פנטזיה, קסם
יוצר מקורי: Ishikawa Masayuki (מויאשימון)
במאי: Taniguchi Gorou (קוד גיאס, פלאנטס)
מוזיקה: Kouda Masato (מאהו סנסו)





בדיוק כשאני כותב את השורות האלו יצא לי לגלות שזה אותו אדם מוכשר שכתב את מויאשימון, אני עדיין בשוק כי אלו שתי סגנונת שונים לחלוטיין. מאריה הוא מסוג הסדרות העונה, שזה בערך כמעט כולם, שאני שמח שיצא לי לכתוב עליו כאן בפוסט אחרי שצפיתי בפרק השני שלו, כי פרק ראשון ברוב המקרים לא בנה את העלילה, הוא היה רק לתצוגה ולא יותר מדי, כל העניין מתחיל לנו כאן בפרק השני שהיה ממש מצוין וממש שינה את דעתי על מאריה. עם אלמנטים נוספים של ימי הבניים שרק בעונה שעברה זכינו ללפחות כמה סדרות עם אלמנטים כאלו, אנחנו נמצאים בעיצומה של אחת המלחמות בין הממלכה הצרפתית והאנגלית. מאריה שהיא מכשפה בתולה, זוכה לאותו הכינוי כמו מאריה הקדושה, אמו של ישו, היא דמות ראשית שאני מתקשה כרגע להתחבר אליה, אבל אנחנו רק בהתחלה וכבר היה לנו טוויסט מאוד מעניין בפרק השני ככה שאנחנו אולי נזכה עוד העונה לראות התפתחות מעניינת מצידה. האנימציה והציור ממוצעים פלוס, לא רע, בחלקים מסוימים ממש טוב ואני מאוד מאוד מחבב את הצביעה והצללות שבחרו כאן בהרבה מאוד קטעים, מדי פעם זורקים קטעי CGI זול שאני לא ממש מרוצה ממנו אבל אחיה עם זה. הסדרה כוללה בה קצת תוכן מבוגר, אבל לא משהו שמרתיע, אלא אם כן מפריע לכם קצת פורנו OFF SCREEN או כמרים הומואים, אבל אפשרי ומומלץ לצפייה, אם פרשתם בפרק הראשון ממליץ להעיף מבט על השני ואז לשקול אם להמשיך או לא.


Kantai Collection:
 KanColle
12 פרקים (?)  | Diomedea
משחק | עונה ראשונה | צבא, מדע בדיוני
כתיבה: Hanada Jukki (לאב לייב!)
במאי: Kusakawa Keizou (כל כך הרבה איידס....)
מוזיקה: Kameoka Natsumi (אינזומה 11)
עיצוב דמויות: Matsumoto Mayuko, Ide Naomi


קאנקולה הוא משחק מגה פופלרי ביפן שיצא לפני ממש שנים ספורות וכיום מכיל מאות אלפי שחקנים ומליוני מעריצים בכל העולם, יש שיקראו לזה טוהו ספינות, יש שיקראו לזה מוצר אוננות מצוין עם כל הדוג'ינים שיוצאים בכל קומיקט, אבל לי יש רק הגדרה אחת שאני חושב שמתאים לה; עוד סדרה בז'אנר היחסית חדש של בנות חמודות עושות דברים מסוכנים. לצד גירלס אנד פאנזר וסטרייק וויצ'ס נמצא קאנקולה שמספרת על בנות שנקראות על ידי ספינות קרב ישנות וחדשות תוצרת יפן, והלבוש קרב שלהם זהה לנשקים ולתותחים שיש במקור לאותם ספינות קרב. הרעיון בסדר, איך הביצוע? לדעתי יותר מבסדר, אמנם לא הרבה מחוץ ליפן יחכו לזה, במיוחד אלו שלא שיחקו או זכו ממש לשמוע על זה (בספק) אבל אני אישית רציתי לדעת מה יצא מזה כי אין למשחק עלילה ובעצם מה שעשה כאן סטודיו דיומאדה (שאגב, שאפו, סטודיו שבדרך כלל גרוע ולא ממש טוב זוכה לקבל זהב לידיים שלו) זה פשוט להמציא לו עלילה עם שילוב האלמנטים הקיימים שיש במשחק ולגרום לצופה להתעניין גם מחוץ לקופסא. לדעתי הם די הצליחו, אי אפשר להגיד שMOE שפשוט זועק כל שניה שם הוא לא מעיק, ואני לא חובב גדול של זה, אבל אני משתדל להתעלם ולהתעסק בעיקר, שזה העלילה, שאמנם לא מקורית או גאונית באיזה צורה, אבל היא סבירה וטובה. לחשוב שזה מגיע מבמאי שעשה כל כך הרבה סדרות איומות שעדיף שהאנושות לא הייתה זוכה להכיר מצליח לגרום לי לראשונה לא להקיא אחרי 5 דק של צפייה. המוזיקה כאן הוא הדבר הכי בולט העונה, כמו שאתם רואים כמעט ולא דיברתי על זה עד עכשיו כי לקנאקולה בהחלט מגיע V ענק מעל כולם כשמדובר במוזיקה ממש טובה.


Koufuku Graffiti
12 פרקים (?)  | Shaft
מנגה | עונה ראשונה | בישול, חלק מהחיים
יוצר מקורי: Kawai Makoto
במאי: Tatsuwa Naoyuki (ניסקוי)
מוזיקה: Kotringo
תסריט: Okada Mari (אנוהאנה, נאגי נו אסוקרה)




אין לי מה לכתוב על זה. באמת. עוד סדרת חדשה של שאפט שמבויים על ידי במאי חדש ששינבו מאמן, אמנם קצת יותר וותיק אחרי ההצלחה של ניסקוי בשנה שעברה, אבל קשה לי להגיד שזה משהו של שאפט. מעבר לרקעים אי אפשר להגיד שאתה מרגיש שיש כאן את הסגנון הכל כך חרוש של שאפט, כי הוא כמעט ולא קיים, אולי כמה פריימים בודדים בפרק השני אבל כלום מעבר לזה. האם בלי זה אני מרגיש שהסדרה ריקה? אני חושב שלא, אני חושב שהבעיה כאן הוא המקור. סדרת בישול שמוצגת (כן, זה כבר שאפט) בצורה ממש טובה, גורמת לבטן שלי לקרקר מארוחה לארוחה בפרקים אבל מעבר לזה העלילה ריקנית כל כך, דמויות שאני לא רואה את עצמי כלל מתחבר אליהם, וחוץ מלהוציא לאט לאט לאנימות בישול שם קצת רע לפני הבכורה של שוקוגקי נו סומה באביב אני לא חושב שיש מה לחפש שם. אני אישית כנראה אמשיך ואולי אפילו אסיים את זה, אבל אני מרגיש שזה פשוט 20 דק לבהות באוכל שאתה לא יכול לגעת בו ולא מעבר לזה, מי יודע, אולי יהיה איזה טוייסט או דבר מעניין בפרקים הבאים, אבל כהתחלה, היא חומר לא רע במידה ואתה מתקשה לישון, כי היא מרדימה.


The Rolling Girls
12 פרקים (?)  | Wit Studio
מקורי | עונה ראשונה | על טבעי, אקשן
במאי: Deai Kotomi (גין נו סאג'י 2)
מוזיקה: Yokoyama Masaru (שיגאטסו וה קימי נו אוסו)
עיצוב דמויות: Tanu (טארי טארי)

אחרי שנה של הדממה, סטודיו וויט חוזר למסך הטלווזיה לשנה עמוסה (4 סדרות, 2 סרטים ועוד כמה OVA) ומתחיל את השנה בהפתעה, רולינג גירלס, סדרה מקורית שלהם. עם עיצוב דמויות האהוב של טאנו שכבר התרגלתי לראות בPA והינה הוא בסטודיו אחר, ובמאי צעיר ונחמד אנחנו מקבלים מסך של קשת בענן, צבעוני, מרענן וכמו כל דבר של וויט, אנימציה מ-ש-ג-ע-ת! רולינג גירלס נפתח בפרק ראשון שמרגיש כאילו הסוף נקטע, והפרק השני ממשיך אותו לקראת הפרק השלישית שמתחיל את התוכן העיקרי של העלילה בעצם אחרי ההקדמה המאוד טובה שקיבלנו. אנימציה וצבעים כמו שאמרתי משגעים, המון סאקוגה והרבה אקשן מטורף שאני ממש אוהב ושמח שלפחות כאן העונה אוכל לראות את זה אחרי תקופה קצרה שלא ממש יצא לחוות יצירה מונפשת טובה כל כך. אז עם דמויות מרעננות, שכרגע קיבלו יותר פוקס על 2 מתוך הארבעה הראשיות וסיפור די מגניב אני לא חושב שיש משהו שיכול להשתבש בהמשך ואני מאוד מקווה שזה ישאר כך. וויט בנו לעצמם שם ממש טוב במשך השנתיים שהם קיימים והינה השנה שהם הולכים להעמיס על עצמם נקווה שלא נראה ירידה ברמה במהלך השנה, בין אם זה כאן ברולינג גירלס ובין אם זה בשאר הסדרות השנה.


Saenai Heroine no Sodatekata
11 פרקים  | A-1 Pictures
לייט נובל | עונה ראשונה | חלק מהחיים, רומנטיקה
יוצר מקור & תסריט: Maruto Fumiaki (תסריט לוויט אלבום 2)
במאי: Kamei Kanta (אוסאגי דרופ, נהנהנה)
מוזיקה: Hyakkoku Hajime (קיי-און)



סטודיו A-1 הוא סטודיו שהארם זה פשוט לא בשבילו. נכון שזה מביא להם מלא כסף אבל זה פשוט גורם לו לחרבן את השם שהוא יוצר לעצמו עם השנים, אחרי SAO ואוראימו 2 אני לא מופתע שהם ירצו לעשות אדפטציה נוספת לנובל הארם נוסף, אבל הפעם אולי זה ישתנה? הפעם, לעומת הרבה מאוד מקרים אחרים בסטודיו הזה ובכלל בכל סטודיו, היוצר הוא גם התסריטאי הראשי ככה שיותר מדי שינויים אולי לא נראה, ואם יהיו תוספות, זה יהיה סבבה כי היוצר כתב אותם ולא נצא להתלונן שלא נתנו ליוצר לכתוב "פילרים" למניהם כמו שהרבה נוהגים לעשות. פרק 0 היה בעצם פרק הפתיחה כאן שהרגיש כאילו אנחנו באמצע עלילה ומכירים כאן את כל הדמויות, עם נגיעות של אצ'י כי חייב, הרי זה מעיינות חמים, אל הפרק הראשון שהרגיש די ההפך מכך כי שם כבר הגענו להתחלה ולאט לאט הכרנו את הדמויות, כאשר הם עדיין לבושים. שבירת הקיר הרביעי תמיד בשבילי היה משהו מחמם ומשמח במעט סדרות שעושות את זה וגם כאן אני אוהב את זה. ההארם הלא כל כך מגוון ורחב (תודה לאל) הוא לא דבר שאני מחבב אותו, לא כאן, ולא בשום מקום, אבל אחת הבנות, שתזכו יותרל להכיר אותה בפרק השני ובפרק 0, היא האחת! לא בשבילי, ולא בשביל הראשי, אבל דמות שאני לא רואה כמעט בהארם והיא עושה את ההבדל הקטן הזה בין ההארם הממוצע הזה להארם ממוצע אחר להבדל יותר גדול משנדמה. שאר סדרות ההארם העונה הם דברים שאפשר להקיא ואפילו לא להתקרב, גם אם זה הטעם שלכם, פשוט לא... סאקאנו הוא היחיד שניתן לצפיה נכון לעכשיו אבל כל דבר יכול להשתנות, אז גם כאן, ראו הוזהרתם.

Soukyuu no Fafner: 
Dead Aggressor - Exodus
26 פרקים  | Xebec Zwei
מקורי | עונה שניה | מכה, מדע בדיוני
תסריט: Ubukata Tou (מארדוק סקראמבל)
במאי:  Habara Nobuyoshi (ברייק בלייד)
מוזיקה: Saitou Tsuneyoshi (הוליק - הסרט)






פאפנר היה תמיד הפרנצ'ייס הנעלם, לא שמעתי עליו בכלל עד שיצא הטרילר באמצע השנה שעברה, סדרה שהפכה מלא קיימת לאחת מסדרות המכה היותר חביבות עליי תוך מספר שבועות בודדים. העונה הראשונה שאחריה גם היה OVA וסרט שמתקשרים אליה וכמובן צריך לראות הכל לפני העונה השניה, הייתה עונה סבירה כעיקרון, התחילה ברגל שמאל, לא הכי מעניינת (אבל העיקר מחקה מה שלא רציתי בין רגע) אבל ככך שהתקדמו בסיפור וכך גם הוחלפו הכותבים באובוקאטה המפורסם שכתב את סרטי מארדוק סקראמבל, סייכו פאס 2 ועוד דברים נוספים הפך את זה מסביר למעולה ואף באיזה פרק הייתי אומר אפילו מצוין. הסרט היה מהיר ואינטסיבי, שלא כמו הסדרה והיה שנוי במחלוקת אבל אני פשוט התאהבתי וחיכתי בקוצר רוח להקרנת הבכורה של העונה החדשה שעד כה לא מאכזבת. השקעה מטורפת בתקציב ובכלל הוקם תת סטודיו שלם שמשקיע את מרב המאמצים שלו להציג לנו פרנצ'יס שחוגג עשור בצורה הטובה ביותר שאפשר. העלילה כמו שקדמה לה בחלק הטוב ממשיך להיות טובה, הרבה דמויות חדשות שקצת עשו לי סלט בהתחלה אבל אני מאמין שלאט לאט אתחבר גם אליהם וכמובן הדמויות האהובות עדיין כאן בתפקידים שונים, בוגרים ואני מאמין שעם הזמן יכנסו לתמונה כמו שצריך. המלצה חמה!!!


Idolmaster: Cinderella Girls
? פרקים  | A-1 Pictures
משחק | עונה ראשונה | איידול
במאי:  Takao Noriko (סיינט אוניסאן)
מוזיקה: Tanaka Hidekazu
עיצוב דמויות: Matsuo Yuusuke (יאמה נו סוסמה)





מעניין כמה ישחטו אותי אחרי מה שאכתוב כאן. אז הינה עוד סדרה של איידול מאסטר, הסופר, מגה, אולטרה, פופלרי. אני לא ממש מתחבר לסדרות איידולס למרות שאני אדגיש כן ראיתי 2 סדרות וכן חיבבתי אותם בצורה כלשהי, הראשונה היא וויק אפ גירלס שיצא ממש לפני שנה ונכון להיום, החביב ביותר עליי ואת לאב לייב, שיש שיגידו שיותר דבילי מאיידול מאסטר אבל אני אישית חיבבתי את זה, קצת יותר את העונה הראשונה, השניה קצת עפה על עצמה, גם במכירות. איידול מאסטר לא צפיתי אבל מיכוון שאין צורך בצפייה בו כדי לראות את סינדרליה אז ישר קפצתי לסינדרליה, ולהגיד לכם את האמת? אם יקרה שם משהו, זה אולי יהיה נס, לפחות זה מה שזה מרגיש לי עכשיו אחרי 50 דק' של צפייה בשתי הפרקים הראשונים. יפה? מאוד, כן זה מושקע ורואים שהתקציב די התנפח מאז העונה הקודמת שראיתי כמה קטעים שלו על מנת להשוואות כמה זה שונה, הדמויות? אתם יודעים איידולס, יש לך גיוון מטורף, הרי איך תכתוב דוג'ין מעולה? סתם, לא ממש זיכנו לקבל הצגה טובה של כל הקאטס, אבל מהדמויות שהוצגו עכשיו... אולי אחת היא סבבה וכל השאר אני חושב שאני לא אתחבר אליהם גם אחרי שאסיים את הסדרה. השירים כמובן שאני לא אוהב, אף פעם לא אתחבר לזה, בשום סדרה, גם באלו שאהבתי, זה לא הסגנון שלי. לעת עתה אני אמשיך כי מי יודע, אולי יפול מטאור או שהם יהפכו לסופר סייאנים כדי שיקרה משהו, כרגע הכל טוסט ונראה שזה ימשיך ככה ללא נפילות, האם אשאר עם זה עד הסוף? זאת שאלה טובה. (מי שאוהב איידולס בכללי, אתם תאהבו את זה מן הסתם)


Yoru no Yatterman
12 פרקים  | Tatsunoko Production
מקורי | עונה ראשונה - חידוש פרנצ'ייס | הרפתקאות, קומדיה
במאי: Yoshihara Tatsuya (ארווה רזל)
מוזיקה: Katou Tatsuya ( כל כך הרבה.. אגדה)
עיצוב דמויות: Gotou Keisuke
תסריט: Fudeyasu Kazuyuki (האג'ימה נו איפפו)


אחד הסטודויאים הכי אהובים עליי בשנתיים האחרונות פשוט עושה את זה שוב ושוב, עונה אחר עונה, פשוט ענקיים! טוב, נעצור להיות פאנבוי עכשיו. הסטודיו הזה בונה לאט לאט לעצמו ז'אנר, סוג, לא יודע איך להגדיר את זה, אבל שם כבר יש לזה, חידוש פרנצ'ייס, לקחת משהו שהם עשו לפני 30-40 שנה להפוך אותו ב-360 מעלות, לתת לצוות צעיר ומוכשר לעבוד על זה ולחדש את זה בצורה שהצופים של היום יאהבו את זה. הפעם הראשונה שאני נתקלתי בדבר שכזה היה בקיץ 2013, גאטצ'מן קרוודס, הדבר הצבעוני והיפה הזה מאותה עונה שאם לא ראיתם, DO IT, NOW! יאטארמן הוא גם פרנצ'ייס שלא נראה בטלווזיה כבר דורות והחידוש מגיע עכשיו, אני אישית ממש נהנתי משתי הפרקים הראשונים וזאת רק ההתחלה. הומור פשוט וקלאסי, דמויות מעולות ומוזיקה מטורפת, קאטו טאטסויה שאני ממש לא רוצה להגביל ולספר להם סדרה אחת או שתיים שהוא הלחין להם כי הוא עשה כל כך הרבה שווה להזכיר הכל, אז גוגל, קדימה. מלא סאקוגה ואנימציה משגעת, לצערי צבעים כהים מדי בהרבה מאוד חלקים שאני לא אוהב וגוונים שאני חושב שהיה נחמד אם היו יותר מדגישים אותם אבל ההתחלה די כואבת ועצובה אז אולי הגוונים האלו טובים לסיטואציה הזאת ומאמין שככל שהחיים של הדמויות הראשיות יתבהרו כך גם הצבעים יהיו יותר חיים כאן. אחרי ששנה שעברה טאטסונוקו זכו אצלי ואצל רבים אחרים באנימה השנה - פינג פונג, הם ינסו לקטוף את זה גם השנה, אולי עם יאטארמן, אולי עם גאטצ'מן 2 ואולי עוד הפתעות שמחכות לנו ואנחנו לא יודעים.

וכל השאר;
רשימת איידס: 
Tantei Kageki Milky Holmes TD - אם ראיתם את הקודמת ואהבתם אז הינה, אם לא, אז לא.
Absolute Duo - אם אתם ילדים בכיתה ו', כנראה שאתם כותבים יותר טוב ממי שכתב את זה.
Juuou Mujin no Fafnir - אני שמח שדיואמדה מתוקצבים העונה ועושים 4 סדרות כאילו הם סטודיו עשיר, אבל הם עדיין עושים קטסטרופות משעממות, הינה עוד אחת.
Shonen Hollywood: Holly Stage for 50 - כואב לי על הכסף שהם מוציאים על זה, מה הם חשבו לעצמם לעשות 2COUR מפוצל בעונה הכי גייז שהייתה בשנים האחרונות, קיץ 2014... אם העונה הראשונה הייתה משודרת עכשיו אולי עוד היה להם סיכוי.
Dog Days`` - למה זה קיים...
Kuroko no Baske (2015) - דרגון בול זי חוזר בעונה חדשה! מתפלל כל יום, לכל אל אפשרי שזאת הפעם האחרונה שאני אראה את השם של הסדרה הזאת, יאללה שיסיימו ויחזרו לעבוד על האייקיו, שהכריזו לו סרט השבוע D:
Sengoku Musou - האמת שלא טרחתי לראות, גם לא שיחקתי במשחק, אבל אחרי כל הסדרות המזלזלות שהם עשו לאחרונה וכן ראיתי, חבל להרוס לעצמי את העניים.
World Break: Aria of Curse for a Holy Swordsman - עוד דיומאדה, WTFFFFFFF

סדרות ילדים שאני לא אראה לעולם, גם אף אחד לא טורח לתרגם אותם:
Minna Atsumare! Falcom Gakuen SC
Doamaiger D
Washimo 2
Q Transformers: Kaette Kita Convoy no Nazo
Ketsuekigata-kun! 2
Pankis! 2 Jigen

נזרק:
Cute High Earth Defense Club Love! - לא התחברתי לזה, אבל אולי אתם תאהבו, הקונספט ממש משעשע, כאילו איזה גאונות צריך בשביל לחשוב לעשות מאהו שוג'ו עם בנים!

סדרות שאני רואה ולא קיבלו כאן ביקורת:
Yurikuma Arashi - אין לי איך להעביר על זה דעה, אולי כשזה יגמר ארחיב על זה בפוסט משלו במידה ואמצע לנכון.
Military! -  זה עדיין איידס דפוק, זה גם קצר, 3 דק לפרק.

אולי בעתיד:
Tokyo Ghoul A - הסטודיו הכי שנוא עליי EVER, אלוהים אדירים, מה עונה פילרית, מהההההההה, אחרי שאסיים את המנגה אראה את זה כדי לרדת על זה TO THE CORE.
Kamisama Kiss 2 - מקווה מאוד שאמצע זמן לראות את העונה הראשונה ואולי אפילו להשלים פערים עם השניה, במידה וכמובן אהב את זה.

14 תגובות:

  1. פוסט מאוד מעניין, למרות שאני חושב שחלק מהחוויות שלי היו קצת שונות :)

    הוספתי לקבא״ב ברשותך

    השבמחק
    תשובות
    1. אשמח לשמוע על החוויות שלך גם D:
      ובכיף, מקווה שעוד אנשים יגישו!

      מחק
  2. אחלה פוסט, אני בסך הכל מסכים איתך לגבי הדברים שראיתי, רק... לא מצליח להבין איך אתה יכול לקרוא לכל כך הרבה סדרות איידס ובכל זאת לאהוב את אלדנוהא... פשוט מביך כמה שהיא גרועה.

    השבמחק
    תשובות
    1. האמת שההגדרה האישית שלי לאיידס (כי זה מעולם לא קיבל הגדרה ברורה שידועה לי אז תמיד אני שם לב שכל אחד לוקח את זה לכיוון שלו) זה מסוג סדרות המלאות (ממש מלאות) MOE, קאסט ענק של בנות ופשוט כתיבה נוראה פשוטה שעושה את הכסף הקטן הזה שהקהל הענק ביפן אוהב אבל בתכלס? זה מרגיש כמו אנשים חסרי כישרון לחלוטיין ויכולות הכתיבה המאוד מוגבלות שלהם מפרנסת אותם רק בדרך כזאת. הפעם כבר גלשתי על הגל וזרקתי את קרוקו וסנגוקו מוסו שתכלס לא מתאמים בכלל להגדרה שלי לאיידס, אבל זה סתם כבר חשבתי להכניס לשם.

      ושמעתי, קראתי, מה לא עשיתי כדי להבין מה מפריע כל כך לאנשים באלדונהא, לפחות בעונה הראשונה, בסוף יצא שלא כל כך הסכמתי איתם בנוגע לדעות, וכשזה הגיע לעובדות זה כבר פחות היה אכפת לי כי אני תכלס אוהב את זה, העונה השניה בנתיים רק יורדת מהרמה, אני עכשיו ממש מאוכזב.

      מחק
    2. "ושמעתי, קראתי, מה לא עשיתי כדי להבין מה מפריע כל כך לאנשים באלדונהא, לפחות בעונה הראשונה, בסוף יצא שלא כל כך הסכמתי איתם בנוגע לדעות, וכשזה הגיע לעובדות זה כבר פחות היה אכפת לי כי אני תכלס אוהב את זה"
      נו אבל אתה אומר בעצם שיש עובדות שאנשים אמרו על הסדרה שלא יכלת להתווכח איתם,
      ופשוט לא הסכמת בנוגע לדעות שלהם על הסדרה..
      מה יש לא להבין P:

      מחק
    3. מבחינתי כשאני קורא לסדרה איידס = סדרה שהיא כל כך גרועה שכשאתה רואה אותה אתה חוטף איידס בעיינים. ואלדנוהא מתאימה להגדרה הזאת בצורה מושלמת...

      אוקיי לגבי למה זה היה רע. קודם כל יש את גורם האכזבה. סדרה שנכתבה (לפחות בחלקה) ע"י גן אורובוצ'י ובויימה ע"י אאוקי איי אמורה להיות טובה. שלא לדבר על זה שיש לה את האנימציה של A1 וסאונדטראק של הירויוקי פאקינג סוואנו. אז כשאתה בא לסדרה הזאת, אתה יודע או לפחות מצפה שאתה הולך לקבל משהו טוב. אז אתה מקבל פרק ראשון בינוני ואומר "לא נורא, עם צוות כזה זה לא יכול להיות גרוע, זה ישתפר". ואז הפרק השני גם בינוני אבל אתה עדיין אומר לעצמך שזה הולך להשתפר. ואז עוד פרק ועוד פרק מגיע, וזה לא משתפר, לא רק שזה לא משתפר, זה אשכרה נהיה יותר גרוע, כי כל פרק חוזר על אותה נוסחה קבועה שמגיע אביר חדש ממאדים עם מכה חדש ושטיק חדש להביס אותו ובסוף הMC הגאון ינצח אותו בקלות. אז זה מאכזב, כי לסדרה הזאת היה פוטנציאל ענק להפוך לקלאסיקה לדעתי.
      תוסיף לזה פיתוח דמויות אפסי, עלילה צולעת וסוף מהתחת ותקבל סדרה שאפילו לא מגיעה לצל של מה שהיא הייתה אמור להיות.
      וזה בלי לדבר אפילו על החצי השני שלוקח את הבולשיט לרמה חדשה לגמרי והופך את הסדרה למגוכחת ופטתית.

      אז... that's aids in my book.

      מחק
    4. חחח, אישית, הפסקתי לסמוך על אורובוצ'י עוד בפסיכו-פס...
      עכשיו כשאני חושבת על זה, למען האמת, רק במאדוקה לא התאכזבתי ממנו :I

      מחק
    5. אני גם הפסקתי כבר להאמין בו, די, כמה אפשר להתלהב כל פעם מחדש מסדרה ולהתאכזב כל פעם מחדש.

      מאדוקה היה נחמד, אני חושב שפסגת היצירות שלו זה פייט זירו, למרות שזה לא ממש אנימה שלו (הוא רק כתב את הLN שהאנימה מבוססת עליו, אני לא חושב שהוא לקח חלק פעיל ביצירה של האנימה)

      מחק
  3. בנוגע לקופוקו גרפיטי, לדעתי זה די טוב שאי אפשר להגיד שזה הסגנון הכל כך חרוש של שאפט.
    למעשה, יש בה איזושהי חזרה ל"שאפט"יות הישנה, היותר מעודנת, לפני שהסגנון שלהם הקצין בבאקמונוגטרי והלך והקצין עוד ועוד בסדרות 'מונוגטרי' האחרות ומשם השתלט על כל הסדרות שלהם כמעט.
    יש בה איזו חזרה לסגנון של שאפט של פעם, שהיה בצוקויומי מון פייז, פאני פוני דאש וקצת הידאמארי (בעיקר בקונטקסט של הבישול).
    אני מרוצה מזה כי כבר חטפתי חררה מהסגנון המוקצן שלהם, לרמה שאני כבר לא יכולה להסתכל.

    בנוגע לאיידולמאסטר, וסדרות איידולס בכלל, צפיתי באיידולמאסטר המקורית וממש -ממש- נהנתי.
    ניסיתי מאוחר יותר לצפות מאוחר יותר ב-לאב לייב וב-וייק אפ גירלס והן הרגישו לי די "ככה ככה" אז לא ממש היה לי חשק להמשיך. לרמה שחשבתי שאולי אני לא כל כך בקטע של סדרות איידולס, כמו שאיידולמאסטר גרמה לי כנראה לחשוב.
    בקיצור, לדעתי כדאי לך לנסות את איידולמאסטר המקורית, כי בכללי היא די טובה, ולקראת הסוף היא בכלל ממריאה :)

    השבמחק
    תשובות
    1. האמת? לא ראיתי שום דבר של שאפט לפני מונוגאטרי, אז אני חושב ששהתרגלות שלי לסגנון הזה (ואני כן אוהב אותו, אבל לדעתי הוא הולך הכי טוב עם מונוגטארי) נורא שוללת ממני את האפשרות לאהוב סגנון שונה שמגיע משאפט, זה דבר שגוי שאני צריך לשנות אבל אני מקווה שביום מן הימים כשיצא לי להשלים עוד סדרות של שאפט PRE-מונוגאטרי אולי דעתי תשתנה, אבל כרגע, בלי קשר לסגנון אני עדיין חושב שקופקו גריפיטי הוא ממוצע מינוס, למרות שהפרק האחרון עשה שיפור קל אבל עדיין לא מספיק מעניין אותי.

      אנסה את איידולמאסטר המקורי בהזדמנות, מקווה שהוא טוב כמו שאומרים.

      מחק
    2. אני הרבה יותר אוהבת אותם ב"עידן" הקודם.
      ממש לא התחברתי לסדרות שלהם אחרי באקהמונוגטרי ספציפית. אחרי ניסהמונוגטרי אפילו לא טרחתי לצפות ביתר ה-מונוגטרי, למרות שאני מחכה ל'קיזו'.
      גם הפאנסרביס שלהם הרגיש קצת יותר "מתוחכם" ולא "in your face", כמו שהוקצן גם כן בניסהמונוגטרי.
      לדעתי כדאי לך לנסות לאט לאט לצפות בהן, למרות שבימנו הם כבר 'ענתיקות' P:

      מחק
    3. 'ענתיקות' זאת הגדרה הפוכה אצלי, ככל שזה יותר עתיק ככה אני אתעניין יותר בהם מאשר משהו חדש שרק יצא היום. למרות שאני אשמח אם תמליץ לי על משהו ממש ישן אבל שאפט בתכלס התחילו לעשות סדרות רציניות ולא לילדים בלבד רק ב1997 אז זה לא כזה מזמן, בכל אופן אשמח לשמוע המלצות לעתיד!

      אגב בהקשר לזה, בגלל זה גם בהתחלה די התעקשתי עם עצמי לבקר דברים שסיימתי לקנות (אנימה/מנגה) כדי לעניין יותר אנשים בדברים שהסתיימו ולא משהו שרץ, אבל נראה שזה לא כל כך הצליח לי אז מדי פעם אסטה לכיוונים אחרים כמו הפוסט הזה וזה שקדם לו, נקווה שאולי אנשים יעריכו ויתעניינו יותר בדברים שהשם שלהם כבר לא ממש "בכותרות".

      מחק
  4. זה ענתיקות במרכאות כי זה לא עד כדי כך ישן...
    קודם כל, הסדרות שציינתי. אם לא צפית בהידאמארי סקץ' אז אני ממליצה עליה דחוף דחוף!
    צוקויומי מון פייז היא קצת hit or miss, אבל מעניינת בכל מקרה. ופאני פוני דאש היא קומדיה די קורעת, וגם קצת מוזרה.
    יש גם את 'נגימה!?' שאני לא בטוחה עד כמה היא מבוססת על 'נגימה!' או כמה שאפט לקחו עם העלילה חופש אומנותי, אבל היא די מעניינת, ואפשר כבר לראות בה ממש את הניצנים של הסגנון השאפטי המוכר כיום.
    משערת שצפית בסאיונארה זצובו סנסיי?

    השבמחק
    תשובות
    1. לא צפיתי בSZS, חור בהשכלה שאשלים ביום מן הימים!

      מחק